< אֶל־הָאֶפְסִיִּים 5 >

לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃ 1
Buďtež tedy následovníci Boží, jakožto synové milí.
והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃ 2
A choďtež v lásce, jakož i Kristus miloval nás, a vydal sebe samého za nás, dar a obět Bohu u vůni rozkošnou.
אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃ 3
Smilstvo pak a všeliká nečistota, neb lakomství, aniž jmenováno buď mezi vámi, jakož sluší na svaté,
גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃ 4
A tolikéž mrzkost, ani bláznové mluvení, ani šprýmování, kteréžto věci jsou nenáležité, ale raději ať jest díků činění.
כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים׃ 5
Víte zajisté o tom, že žádný smilník aneb nečistý, ani lakomec, (jenž jest modloslužebník, ) nemá dědictví v království Kristově a Božím.
אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃ 6
Žádný vás nesvoď marnými řečmi; nebo pro takové věci přichází hněv Boží na syny nepoddané.
על כן אל יהי חלקכם עמהם׃ 7
Nebývejtež tedy účastníci jejich.
כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור׃ 8
Byli jste zajisté někdy temnosti, ale již nyní jste světlo v Pánu. Jakožto synové světla choďte,
כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת׃ 9
(Nebo ovoce Ducha záleží ve vší dobrotě, a spravedlnosti, a v pravdě, )
ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו׃ 10
O to stojíce, což by se dobře líbilo Pánu.
ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃ 11
A neobcujte s skutky neužitečnými tmy, ale raději je trescete.
כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר׃ 12
Nebo což se tajně děje od nich, mrzko jest o tom i mluviti.
אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא׃ 13
Všecko pak, což bývá trestáno, od světla bývá zjeveno; nebo to, což všecko zjevuje, světlo jest.
על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח׃ 14
Protož praví: Probuď se ty, jenž spíš, a vstaň z mrtvých, a zasvítíť se tobě Kristus.
ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים׃ 15
Viztež tedy, kterak byste opatrně chodili, ne jako nemoudří, ale jako moudří,
מוקירים העת כי הימים רעים המה׃ 16
Vykupujíce čas; nebo dnové zlí jsou.
על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו׃ 17
Protož nebývejte neopatrní, ale rozumějící, která by byla vůle Páně.
ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃ 18
A neopíjejte se vínem, v němžto jest prostopášnost, ale naplněni buďte Duchem svatým,
ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃ 19
Mluvíce sobě vespolek v žalmích, a v chvalách, a v písničkách duchovních, zpívajíce a plésajíce v srdcích vašich Pánu,
והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃ 20
Díky činíce vždycky ze všeho ve jménu Pána našeho Jezukrista Bohu a Otci,
הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים׃ 21
Poddáni jsouce jedni druhým v bázni Boží.
הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃ 22
Ženy mužům svým poddány buďte jako Pánu.
כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף׃ 23
Nebo muž jest hlava ženy, jako i Kristus jest hlava církve, a onť jest Spasitel těla.
אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃ 24
A tak jakož církev poddána jest Kristu, tak i ženy mužům svým ať jsou poddány ve všem.
האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה׃ 25
Muži milujte ženy své, jako i Kristus miloval církev, a vydal sebe samého za ni,
למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃ 26
Aby ji posvětil, očistiv ji obmytím vody v slovu,
להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃ 27
Aby ji sobě postavil slavnou církev, nemající poskvrny, ani vrásky, neb cokoli takového, ale aby byla svatá a bez úhony.
כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו׃ 28
Takť jsou povinni muži milovati ženy své jako svá vlastní těla. Kdo miluje ženu svou, sebeť samého miluje.
כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו׃ 29
Žádný zajisté nikdy těla svého neměl v nenávisti, ale krmí a chová je, jakožto i Pán církev.
כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו׃ 30
Neboť jsme údové těla jeho, z masa jeho a z kostí jeho.
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃ 31
A protoť opustí člověk otce i matku, a připojí se k manželce své, i budouť dva jedno tělo.
גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו׃ 32
Tajemství toto veliké jest, ale já pravím o Kristu a o církvi.
ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה׃ 33
Avšak i vy, jeden každý z vás, manželku svou tak jako sám sebe miluj. Žena pak ať se bojí muže svého.

< אֶל־הָאֶפְסִיִּים 5 >