< קֹהֶלֶת 1 >
דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃ | 1 |
Paroles de l'Ecclésiaste, fils de David, roi d'Israël en Jérusalem.
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ | 2 |
Vanités des vanités, dit Ecclésiaste, vanité des vanités, tout est vanité.
מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃ | 3 |
Que reste-t-il à l'homme de tout le labeur dont il se consume sous le soleil?
דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ | 4 |
Une génération passe, et une génération vient, et la terre demeure toujours immobile.
וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃ | 5 |
Et le soleil se lève, et le soleil se couche; il se retire en son lieu, et là, se levant,
הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃ | 6 |
il chemine vers le midi, puis il tourne au nord; le souffle du vent va tournant, tournant sans cesse, et toujours il recommence ses circuits.
כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ | 7 |
Tous les fleuves vont à la mer, et la mer n'en est pas remplie; du lieu où coulent les fleuves, ils reviennent pour couler encore.
כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃ | 8 |
Toutes choses sont laborieuses, nul homme ne pourra les expliquer; et l'œil ne se lassera pas de voir, et l'oreille ne se rassasiera pas d'entendre.
מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃ | 9 |
Qu'est-ce que le passé? La même chose que l'avenir; et qu'a-t-on fait? Ce que l'on fera toujours.
יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ | 10 |
Il n'y a rien de nouveau sous le soleil; qui pourra dire: Voyez, ceci est nouveau? Mais cette chose a déjà été dans les siècles qui ont passé avant nous.
אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ | 11 |
Mais on a perdu la mémoire des premiers, et ceux de la fin n'auront point mémoire de ceux qui naîtront d'ici à la fin.
אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃ | 12 |
Moi, l'Ecclésiaste, j'ai régné sur Israël en Jérusalem.
ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ | 13 |
Et j'ai appliqué mon cœur à chercher et à observer avec sagesse tout ce qui existe sous le ciel; car Dieu a donné aux fils des hommes cette mauvaise inquiétude, pour qu'ils s'inquiètent en elle.
ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ | 14 |
J'ai vu toutes les œuvres qui ont été faites sous le soleil, et voilà que toutes étaient vanité et présomption d'esprit.
מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃ | 15 |
On ne peut embellir les pervers; leurs abaissement sont innombrables.
דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ | 16 |
Pour moi, j'ai dit en mon cœur: Voilà que je suis devenu grand, et que j'ai acquis plus de sagesse qu'aucun de ceux qui, avant moi, ont été en Jérusalem; j'ai appliqué mon cœur à connaître la sagesse et la science.
ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃ | 17 |
Et mon cœur a beaucoup vu: sagesse, science, paraboles, interprétation; et j'ai connu que cela même était présomption d'esprit.
כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ | 18 |
Car dans une grande sagesse est une grande science; et qui accroît sa science, accroît son affliction.