קֹהֶלֶת 1
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃ | 1 |
The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem.
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ | 2 |
Vanity of vanities, says the Preacher, vanity of vanities; all is vanity.
| מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃ | 3 |
What profit has a man of all his labour which he takes under the sun?
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ | 4 |
One generation passes away, and another generation comes: but the earth abides for ever.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃ | 5 |
The sun also arises, and the sun goes down, and hastes to his place where he arose.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃ | 6 |
The wind goes toward the south, and turns about unto the north; it whirls about continually, and the wind returns again according to his circuits.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ | 7 |
All the rivers run into the sea; yet the sea is not full; unto the place from whence the rivers come, thither they return again.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃ | 8 |
All things are full of labour; man cannot utter it: the eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃ | 9 |
The thing that has been, it is that which shall be; and that which is done is that which shall be done: and there is no new thing under the sun.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ | 10 |
Is there any thing whereof it may be said, See, this is new? it has been already of old time, which was before us.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ | 11 |
There is no remembrance of former things; neither shall there be any remembrance of things that are to come with those that shall come after.
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃ | 12 |
I the Preacher was king over Israel in Jerusalem.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ | 13 |
And I gave my heart to seek and search out by wisdom concerning all things that are done under heaven: this sore travail has God given to the sons of man to be exercised therewith.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ | 14 |
I have seen all the works that are done under the sun; and, behold, all is vanity and vexation of spirit.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃ | 15 |
That which is crooked cannot be made straight: and that which is lacking cannot be numbered.
| דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ | 16 |
I communed with mine own heart, saying, Lo, I am come to great estate, and have got more wisdom than all they that have been before me in Jerusalem: yea, my heart had great experience of wisdom and knowledge.
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃ | 17 |
And I gave my heart to know wisdom, and to know madness and folly: I perceived that this also is vexation of spirit.
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ | 18 |
For in much wisdom is much grief: and he that increases knowledge increases sorrow.
