< קֹהֶלֶת 1 >
דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃ | 1 |
The words of Ecclesiastes, the son of David, the king of Jerusalem.
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ | 2 |
Ecclesiastes said: Vanity of vanities! Vanity of vanities, and all is vanity!
מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃ | 3 |
What more does a man have from all his labor, as he labors under the sun?
דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ | 4 |
A generation passes away, and a generation arrives. But the earth stands forever.
וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃ | 5 |
The sun rises and sets; it returns to its place, and from there, being born again,
הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃ | 6 |
it circles through the south, and arcs toward the north. The spirit continues on, illuminating everything in its circuit, and turning again in its cycle.
כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ | 7 |
All rivers enter into the sea, and the sea does not overflow. To the place from which the rivers go out, they return, so that they may flow again.
כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃ | 8 |
Such things are difficult; man is not able to explain them with words. The eye is not satisfied by seeing, nor is the ear fulfilled by hearing.
מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃ | 9 |
What is it that has existed? The same shall exist in the future. What is it that has been done? The same shall continue to be done.
יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ | 10 |
There is nothing new under the sun. Neither is anyone able to say: “Behold, this is new!” For it has already been brought forth in the ages that were before us.
אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ | 11 |
There is no remembrance of the former things. Indeed, neither shall there be any record of past things in the future, for those who will exist at the very end.
אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃ | 12 |
I, Ecclesiastes, was king of Israel at Jerusalem.
ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ | 13 |
And I was determined in my mind to seek and to investigate wisely, concerning all that is done under the sun. God has given this very difficult task to the sons of men, so that they may be occupied by it.
ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ | 14 |
I have seen all that is done under the sun, and behold: all is emptiness and an affliction of the spirit.
מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃ | 15 |
The perverse are unwilling to be corrected, and the number of the foolish is boundless.
דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ | 16 |
I have spoken in my heart, saying: “Behold, I have achieved greatness, and I have surpassed all the wise who were before me in Jerusalem.” And my mind has contemplated many things wisely, and I have learned.
ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃ | 17 |
And I have dedicated my heart, so that I may know prudence and doctrine, and also error and foolishness. Yet I recognize that, in these things also, there is hardship, and affliction of the spirit.
כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ | 18 |
Because of this, with much wisdom there is also much anger. And whoever adds knowledge, also adds hardship.