< קֹהֶלֶת 7 >

טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃ 1
Yaxshi nam-abroy qimmetlik tutiyadin ewzel; ademning ölüsh küni tughulush künidin ewzeldur.
טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃ 2
Matem tutush öyige bérish ziyapet-toy öyige bérishtin ewzel; chünki ashu yerde insanning aqiwiti ayan qilinidu; tirik bolghanlar buni könglige püküshi kérek.
טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃ 3
Gheshlik külkidin ewzeldur; chünki chirayning perishanliqi bilen qelb yaxshilinidu.
לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃ 4
Dana kishining qelbi matem tutush öyide, biraq exmeqning qelbi tamashining öyididur.
טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים׃ 5
Exmeqlerning naxshisini anglighandin köre, dana kishining tenbihini anglighin;
כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל׃ 6
Chünki exmeqning külkisi qazan astidiki yantaqlarning paraslishidek, xalas; bumu bimeniliktur.
כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה׃ 7
Jebir-zulum dana ademni nadan’gha aylanduridu, Para bolsa qelbni halak qilidu.
טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃ 8
Ishning ayighi béshidin ewzel; Sewr-taqetlik roh tekebbur rohtin ewzeldur.
אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃ 9
Rohingda xapa bolushqa aldirima; Chünki xapiliq exmeqlerning baghrida qonup yatidu.
אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה׃ 10
«Némishqa burunqi künler hazirqi künlerdin ewzel?» — déme; chünki séning bundaq sorighining danaliqtin emes.
טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש׃ 11
Danaliq mirasqa oxshash yaxshi ish, quyash nuri körgüchilerge paydiliqtur.
כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃ 12
Chünki danaliq pul panah bolghandek, panah bolidu; biraq danaliqning ewzelliki shuki, u öz igilirini hayatqa érishtüridu.
ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו׃ 13
Xudaning qilghanlirini oylap kör; chünki U egri qilghanni kim tüz qilalisun?
ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃ 14
Awat künide huzur al; we yaman künidimu shuni oylap kör: — Xuda ularning birini, shundaqla yene birinimu teng yaratqandur; shuning bilen insan özi ketkendin kéyin bolidighan ishlarni bilip yételmeydu.
את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃ 15
Men buning hemmisini bimene künlirimde körüp yettim; heqqaniy bir ademning öz heqqaniyliqi bilen yoqilip ketkenlikini kördüm, shuningdek rezil bir ademning öz rezilliki bilen ömrini uzaratqanliqini kördüm.
אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם׃ 16
Özüngni dep heddidin ziyade heqqaniy bolma; we özüngni dep heddidin ziyade dana bolma; sen öz-özüngni alaqzade qilmaqchimusen?
אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃ 17
Özüngni dep heddidin ziyade rezil bolma, yaki exmeq bolma; öz ejiling toshmay turup ölmekchimusen?
טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם׃ 18
Shunga, bu [agahni] ching tut, shuningdin u [agahnimu] qolungdin bermigining yaxshi; chünki Xudadin qorqidighan kishi her ikkisi bilen utuqluq bolidu.
החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר׃ 19
Danaliq dana kishini bir sheherni bashquridighan on hökümrandin ziyade küchlük qilidu.
כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃ 20
Berheq, yer yüzide daim méhribanliq yürgüzidighan, gunah sadir qilmaydighan heqqaniy adem yoqtur.
גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך׃ 21
Yene, xeqlerning hemmila gep-sözlirige anche diqqet qilip ketme; bolmisa, öz xizmetkaringning sanga lenet oqughanliqini anglap qélishing mumkin.
כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים׃ 22
Chünki könglüngde, özüngningmu shuninggha oxshash bashqilargha köp qétim lenet qilghanliqingni obdan bilisen.
כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני׃ 23
Bularning hemmisini danaliq bilen sinap baqtim; men: «Dana bolimen» désemmu, emma u mendin yiraq idi.
רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו׃ 24
Barliq yüz bergen ishlar bolsa eqlimizdin yiraq, shuningdek intayin sirliqtur; kim uni izdep bilip yételisun?
סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות׃ 25
Men chin könglümdin danaliq we eqliy bilimni bilishke, sürüshtürüshke we izdeshke, shundaqla rezillikning exmeqliqini, exmeqliqning telwilik ikenlikini bilip yétishke zéhnimni yighdim.
ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה׃ 26
Shuning bilen köngli tor we qiltaq, qolliri asaret bolghan ayalning ölümdin achchiq ikenlikini bayqidim; Xudani xursen qilidighan kishi uningdin özini qachuridu, biraq gunahkar adem uninggha tutulup qalidu.
ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון׃ 27
Bu bayqighanlirimgha qara, — deydu hékmet toplighuchi — pakitlarni bir-birige baghlap sélishturup, eqil izdidim;
אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי׃ 28
méning qelbim uni yenila izdimekte, biraq téxi tapalmidim! — Ming kishi arisida bir durus erkekni taptim — biraq shu ming kishi arisidin birmu durus ayalni tapalmidim.
לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים׃ 29
Mana körgin, méning bayqighanlirim peqet mushu birla — Xuda ademni esli durus yaratqan; biraq ademler bolsa nurghunlighan hiyle-mikirlerni izdeydu.

< קֹהֶלֶת 7 >