קֹהֶלֶת 7
| טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃ | 1 |
Weit besser fein Gerücht als Feingeruch, der Todestag als die Geburtsstunde.
| טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃ | 2 |
Viel besser ist's, ins Trauerhaus zu gehen als in ein Haus der Gasterei. Dort zeigt sich ja das Ende jedes Menschen, und wer noch lebt, kann sich's zu Herzen nehmen.
| טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃ | 3 |
Viel besser Ernst als Scherz! Das Herz kann wohlgemut bei ernster Miene sein.
| לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃ | 4 |
Der Weisen Herz weilt in dem Trauerhause, der Toren Herz im Haus der Freude.
| טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים׃ | 5 |
Viel besser ist's, des Weisen Tadel zu vernehmen als auf der Toren Loblied hinzuhören;
| כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל׃ | 6 |
denn wie der Dornen Knistern unterm Kessel, ist eines Toren Beifall. Ja, der ist eitel.
| כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה׃ | 7 |
Der Geldeinzug kann einen weisen Mann betören; dem Herzen schadet die Bestechung.
| טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃ | 8 |
Viel besser ist der Ausgang einer Sache als ihr Anfang; viel besser Langmut als der Übermut. -
| אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃ | 9 |
Laß dich nicht schnell zum Unmut reizen; denn Unmut wohnt nur in der Brust von Toren!
| אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה׃ | 10 |
Sprich nicht: "Wie kommt es nur, daß jene früheren Tage besser waren als die jetzigen?" Denn nicht aus Weisheit fragst du so. -
| טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש׃ | 11 |
Die Weisheit ist so gut wie Eigentum. Für alle ist sie Vorteil, die die Sonne schauen.
| כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃ | 12 |
Die Weisheit ist ein Schutz, ein Schutz das Geld. Des Wissens Vorzug aber ist, daß Weisheit ihrem Herrn das Leben wahrt. -
| ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו׃ | 13 |
Durchlebe nur der Gottheit Schickung! Denn wer kann grade machen, was sie krümmt?
| ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃ | 14 |
Am guten Tag sei guter Dinge! Am Unglückstag schau hin, - die Gottheit macht ja diesen ebenso wie jenen, - auf diesen Sachverhalt, wonach der Mensch nicht die geringste Spur davon noch später findet! -
| את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃ | 15 |
Das alles schaute ich in meinen eitlen Lebenstagen: Da geht zugrunde ein Gerechter trotz seiner Rechtlichkeit. Da lebt ein Frevler lang mit seiner Bosheit. -
| אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם׃ | 16 |
Sei nicht zu sehr gerecht! Nicht überklug erzeig dich, daß du nicht in Trübsinn fallest!
| אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃ | 17 |
Sei nicht zu zügellos, und sei kein Tor, damit du nicht zur Unzeit sterbest!
| טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם׃ | 18 |
Gut, wenn du dich zu einem hältst und von dem anderen nicht läßt. Wer wirklich gottesfürchtig ist, der übertrifft sie alle.
| החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר׃ | 19 |
Die Klugheit gibt dem Klugen viel mehr Stärke, als in der Stadt zehn Machthaber besitzen.
| כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃ | 20 |
Kein Mensch ist so gerecht auf Erden, daß er immer richtig handelte und niemals fehlte.
| גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך׃ | 21 |
Acht nicht auf jegliches Gerede, damit du nicht vernimmst, wie dich dein Knecht beschimpft!
| כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים׃ | 22 |
Dein Herz weiß selber ja, daß du auch andere geschmäht. -
| כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני׃ | 23 |
All dies durchforschte ich nach Weisheit. Ich sprach, ich möchte weise werden; doch blieb's mir fern.
| רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו׃ | 24 |
Was ist, das ist so fern und tief. So tief! Wer kann's erfassen?
| סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות׃ | 25 |
Und immer wieder richte ich den Sinn darauf, es zu erkennen und auszuforschen und zu suchen Weisheit und ein richtiges Ergebnis und zu sehn der Torheit Fehler und der Tollheit Unvernunft.
| ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה׃ | 26 |
Da fand ich bittrer als den Tod das Weib; ein Fangnetz ist's, sein Herz ein Garn und seine Arme Fesseln. - Nur wer der Gottheit wohlgefällt, schützt sich vor ihr; doch der Verworfne wird durch es verstrickt. -
| ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון׃ | 27 |
Sieh da, dies fand ich, spricht Kohelet, indem ich eins zum andern fügte, um ein Ergebnis zu erlangen,
| אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי׃ | 28 |
das immer wieder ich gesucht und niemals habe finden können. Schon manchen Menschen traf ich lehrend an, doch unter allen diesen fand ich nie ein Weib.
| לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים׃ | 29 |
Nur dies, sich, habe ich gefunden: Dies, daß die Gottheit einst die Menschen voller Einfalt schuf; doch diese werfen viele Fragen auf.
