קֹהֶלֶת 5
| שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע׃ | 1 |
Custodi pedem tuum ingrediens domum Dei, et appropinqua ut audias. Multo enim melior est obedientia, quam stultorum victimae, qui nesciunt quid faciunt mali.
| אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃ | 2 |
Ne temere quid loquaris, neque cor tuum sit velox ad proferendum sermonem coram Deo. Deus enim in caelo, et tu super terram: idcirco sint pauci sermones tui.
| כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃ | 3 |
Multas curas sequuntur somnia, et in multis sermonibus invenietur stultitia.
| כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם׃ | 4 |
Si quid vovisti Deo, ne moreris reddere: displicet enim ei infidelis et stulta promissio. sed quodcumque voveris, redde:
| טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם׃ | 5 |
multoque melius est non vovere, quam post votum promissa non reddere.
| אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך׃ | 6 |
Ne dederis os tuum ut peccare facias carnem tuam: neque dicas coram angelo: Non est providentia: ne forte iratus Deus contra sermones tuos, dissipet cuncta opera manuum tuarum.
| כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא׃ | 7 |
Ubi multa sunt somnia, plurimae sunt vanitates, et sermones innumeri: tu vero Deum time.
| אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃ | 8 |
Si videris calumnias egenorum, et violenta iudicia, et subverti iustitiam in provincia, non mireris super hoc negotio: quia excelso excelsior est alius, et super hos quoque eminentiores sunt alii,
| ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד׃ | 9 |
et insuper universae terrae rex imperat servienti.
| אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל׃ | 10 |
Avarus non implebitur pecunia: et qui amat divitias, fructum non capiet ex eis: et hoc ergo vanitas.
| ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו׃ | 11 |
Ubi multae sunt opes, multi et qui comedunt eas. Et quid prodest possessori, nisi quod cernit divitias oculis suis?
| מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃ | 12 |
Dulcis est somnus operanti, sive parum, sive multum comedat: saturitas autem divitis non sinit eum dormire.
| יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃ | 13 |
Est et alia infirmitas pessima, quam vidi sub sole: divitiae conservatae in malum domini sui.
| ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃ | 14 |
Pereunt enim in afflictione pessima: generavit filium, qui in summa egestate erit.
| כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃ | 15 |
Sicut egressus est nudus de utero matris suae, sic revertetur, et nihil auferet secum de labore suo.
| וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃ | 16 |
Miserabilis prorsus infirmitas: quo modo venit, sic revertetur. Quid ergo prodest ei quod laboravit in ventum?
| גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃ | 17 |
Cunctis diebus vitae suae comedit in tenebris et in curis multis, et in aerumna atque tristitia.
| הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו׃ | 18 |
Hoc itaque visum est mihi bonum ut comedat quis, et bibat, et fruatur laetitia ex labore suo, quo laboravit ipse sub sole numero dierum vitae suae, quos dedit ei Deus, et haec est pars illius.
| גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃ | 19 |
Et omni homini, cui dedit Deus divitias, atque substantiam, potestatemque ei tribuit ut comedat ex eis, et fruatur parte sua, et laetetur de labore suo: hoc est donum Dei.
| כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃ | 20 |
Non enim satis recordabitur dierum vitae suae, eo quod Deus occupet deliciis cor eius.
