קֹהֶלֶת 5

1 שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע׃

Watch thy foot when thou goest to the house of God, and be near to hearken [to his will], more than to give the sacrifice of fools; for they consider not that they do evil [to themselves].

2 אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃

Suffer not thy mouth to be rash, and let thy heart not be hasty to utter any word before God; for God is in the heavens, and thou art upon the earth: therefore let thy words be few.

3 כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃

For a dream cometh through being much employed [with something], and the voice of a fool cometh with a multitude of words.

4 כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם׃

When thou makest a vow unto God, do not delay to pay it; for he hath no pleasure in such fools: that which thou hast vowed must thou pay.

5 טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם׃

It is better that thou shouldst not vow, than that thou shouldst vow and not pay.

6 אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך׃

Suffer not thy mouth to cause thy body to sin; and say thou not before the messenger, that it was an error: wherefore should God be angry because of thy voice, and destroy the work of thy hands?

7 כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא׃

For in the multitude of dreams and vanities there are also many words; but rather fear thou God.

8 אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃

If thou see the oppression of the poor, and violence done to justice and righteousness in a province, do not feel astounded at the matter; for one that is high watcheth over the high; and over them, the highest Power.

9 ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד׃

But the advantage of a land in all things is, a king who is subject to the country.

10 אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל׃

He that loveth money will never be satisfied with money; nor he that loveth abundance, with any increase. Also this is vanity.

11 ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו׃

When prosperity increaseth, those that consume it [likewise] increase: and what advantage is there to its owner, saving to see [it] with his eyes?

12 מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃

Sweet is the sleep of the laboring man, whether he eat little or much; but the overabundance of the rich will not suffer him to sleep.

13 יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃

There is a sore evil which I have seen under the sun, [namely, ] riches reserved for their owner to his own hurt.

14 ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃

And these riches are lost through an unfortunate event; and he begetteth a son, and hath not the least in his hand:

15 כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃

As he came forth out of his mother's womb, naked will he return to go as he came; and not the least will he carry off for his toil, which he might take away with him.

16 וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃

And also this is a sore evil, that in all points as he came, so must he go: and what profit hath he that hath toiled for the wind?

17 גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃

All his days also had he to eat in darkness, and hath had much vexation and wrath with his sickness.

18 הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו׃

Behold, what I have truly seen as a good thing, that it is fitting to eat and to drink, and to enjoy the good of all one's toil that he taketh under the sun the number of the days of his life, which God hath given him; for this is his portion.

19 גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃

Also every man to whom God hath given riches and property, and hath given him power to eat thereof, and to take his portion, and to rejoice in his toil— this is the gift of God.

20 כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃

Let him then remember, that the days of his life are not many, that God hath answered him with the joy of his heart.