< קֹהֶלֶת 5 >
שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע׃ | 1 |
Keep thy foot when thou goest to the house of God, and be more ready to hear, than to give the sacrifice of fools: for they consider not that they do evil.
אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃ | 2 |
Be not rash with thy mouth, and let not thine heart be hasty to utter [any] thing before God: for God [is] in heaven, and thou upon earth: therefore let thy words be few.
כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃ | 3 |
For a dream cometh through the multitude of business; and a fool’s voice [is known] by multitude of words.
כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם׃ | 4 |
When thou vowest a vow unto God, defer not to pay it; for [he hath] no pleasure in fools: pay that which thou hast vowed.
טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם׃ | 5 |
Better [is it] that thou shouldest not vow, than that thou shouldest vow and not pay.
אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך׃ | 6 |
Suffer not thy mouth to cause thy flesh to sin; neither say thou before the angel, that it [was] an error: wherefore should God be angry at thy voice, and destroy the work of thine hands?
כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא׃ | 7 |
For in the multitude of dreams and many words [there are] also [divers] vanities: but fear thou God.
אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃ | 8 |
If thou seest the oppression of the poor, and violent perverting of judgment and justice in a province, marvel not at the matter: for [he that is] higher than the highest regardeth; and [there be] higher than they.
ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד׃ | 9 |
Moreover the profit of the earth is for all: the king [himself] is served by the field.
אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל׃ | 10 |
He that loveth silver shall not be satisfied with silver; nor he that loveth abundance with increase: this [is] also vanity.
ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו׃ | 11 |
When goods increase, they are increased that eat them: and what good [is there] to the owners thereof, saving the beholding [of them] with their eyes?
מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃ | 12 |
The sleep of a labouring man [is] sweet, whether he eat little or much: but the abundance of the rich will not suffer him to sleep.
יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃ | 13 |
There is a sore evil [which] I have seen under the sun, [namely], riches kept for the owners thereof to their hurt.
ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃ | 14 |
But those riches perish by evil travail: and he begetteth a son, and [there is] nothing in his hand.
כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃ | 15 |
As he came forth of his mother’s womb, naked shall he return to go as he came, and shall take nothing of his labour, which he may carry away in his hand.
וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃ | 16 |
And this also [is] a sore evil, [that] in all points as he came, so shall he go: and what profit hath he that hath laboured for the wind?
גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃ | 17 |
All his days also he eateth in darkness, and [he hath] much sorrow and wrath with his sickness.
הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו׃ | 18 |
Behold [that] which I have seen: [it is] good and comely [for one] to eat and to drink, and to enjoy the good of all his labour that he taketh under the sun all the days of his life, which God giveth him: for it [is] his portion.
גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃ | 19 |
Every man also to whom God hath given riches and wealth, and hath given him power to eat thereof, and to take his portion, and to rejoice in his labour; this [is] the gift of God.
כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃ | 20 |
For he shall not much remember the days of his life; because God answereth [him] in the joy of his heart.