ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃ | 1 |
ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה׃ | 2 |
וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃ | 3 |
וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח׃ | 4 |
הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו׃ | 5 |
טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃ | 6 |
ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש׃ | 7 |
יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃ | 8 |
טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם׃ | 9 |
כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו׃ | 10 |
גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃ | 11 |
ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק׃ | 12 |
טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד׃ | 13 |
כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש׃ | 14 |
ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו׃ | 15 |
אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח׃ | 16 |