< קֹהֶלֶת 3 >
לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃ | 1 |
Todo tiene su tiempo. Todo lo que se quiere bajo el cielo tiene su hora:
עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃ | 2 |
Tiempo de nacer y tiempo de morir. Tiempo de plantar y tiempo de arrancar lo plantado.
עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃ | 3 |
Tiempo de matar y tiempo de curar. Tiempo de destruir y tiempo de edificar.
עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃ | 4 |
Tiempo de llorar y tiempo de reír. Tiempo de endechar y tiempo de bailar.
עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃ | 5 |
Tiempo de esparcir piedras y tiempo de reunir piedras. Tiempo de abrazar y tiempo de no abrazar.
עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃ | 6 |
Tiempo de buscar y tiempo de perder. Tiempo de guardar y tiempo de desechar.
עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃ | 7 |
Tiempo de romper y tiempo de coser. Tiempo de callar y tiempo de hablar.
עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃ | 8 |
Tiempo de amar y tiempo de aborrecer. Tiempo de guerra y tiempo de paz.
מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃ | 9 |
¿Qué provecho hay para el trabajador de aquello en lo cual trabaja?
ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ | 10 |
Vi el trabajo que ʼElohim dio a los hijos de hombres para que se ocupen.
את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃ | 11 |
Todo lo hizo apropiado en su tiempo, y colocó eternidad en su corazón. Pero el hombre no entiende lo que hizo ʼElohim desde el principio hasta el fin.
ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃ | 12 |
Sé que nada hay mejor para ellos que gozarse y hacer bien en sus vidas.
וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃ | 13 |
También que es don de ʼElohim que todo hombre coma y beba, y vea el bien de toda su labor.
ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃ | 14 |
Entendí que todo lo que hace ʼElohim es perpetuo. A ello no se añadirá, ni de ello se disminuirá. ʼElohim lo hizo así para que los hombres teman ante Él.
מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃ | 15 |
Lo que es, ya fue. Lo que será, ya fue, Y ʼElohim restaura lo que pasó.
ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃ | 16 |
Además vi bajo el sol: En el lugar de la justicia hay impiedad, Y en el lugar de la equidad hay iniquidad.
אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃ | 17 |
Y dije en mi corazón: Al justo y al perverso los juzgará ʼElohim. Porque allí hay un tiempo Para todo lo que se quiere y todo lo que se hace.
אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃ | 18 |
Me dije con respecto a los hijos de hombres: ʼElohim ciertamente los probó para que ellos vean que solo son como las bestias.
כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃ | 19 |
Porque lo mismo que sucede al hombre sucede a la bestia. Un mismo suceso es: como muere uno, así muere el otro. Todos tienen un mismo aliento. El hombre no tiene ventaja sobre el animal, porque todo es vanidad.
הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃ | 20 |
Todos van a un mismo lugar. Todos proceden del polvo y todos vuelven al polvo.
מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃ | 21 |
¿Quién conoce el espíritu de los hijos de hombres? ¿Va él hacia arriba? ¿Y el hálito de la bestia baja a la tierra?
וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃ | 22 |
Así vi que nada hay mejor para el hombre que alegrarse en sus obras, porque ésa es su parte. ¿Porque quién lo llevará para que vea lo que ocurrirá después de él?