קֹהֶלֶת 3
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃ | 1 |
[Omnia tempus habent, et suis spatiis transeunt universa sub cælo.
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃ | 2 |
Tempus nascendi, et tempus moriendi; tempus plantandi, et tempus evellendi quod plantatum est.
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃ | 3 |
Tempus occidendi, et tempus sanandi; tempus destruendi, et tempus ædificandi.
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃ | 4 |
Tempus flendi, et tempus ridendi; tempus plangendi, et tempus saltandi.
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃ | 5 |
Tempus spargendi lapides, et tempus colligendi, tempus amplexandi, et tempus longe fieri ab amplexibus.
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃ | 6 |
Tempus acquirendi, et tempus perdendi; tempus custodiendi, et tempus abjiciendi.
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃ | 7 |
Tempus scindendi, et tempus consuendi; tempus tacendi, et tempus loquendi.
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃ | 8 |
Tempus dilectionis, et tempus odii; tempus belli, et tempus pacis.]
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃ | 9 |
[Quid habet amplius homo de labore suo?
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ | 10 |
Vidi afflictionem quam dedit Deus filiis hominum, ut distendantur in ea.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃ | 11 |
Cuncta fecit bona in tempore suo, et mundum tradidit disputationi eorum, ut non inveniat homo opus quod operatus est Deus ab initio usque ad finem.
| ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃ | 12 |
Et cognovi quod non esset melius nisi lætari, et facere bene in vita sua;
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃ | 13 |
omnis enim homo qui comedit et bibit, et videt bonum de labore suo, hoc donum Dei est.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃ | 14 |
Didici quod omnia opera quæ fecit Deus perseverent in perpetuum; non possumus eis quidquam addere, nec auferre, quæ fecit Deus ut timeatur.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃ | 15 |
Quod factum est, ipsum permanet; quæ futura sunt jam fuerunt, et Deus instaurat quod abiit.]
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃ | 16 |
[Vidi sub sole in loco judicii impietatem, et in loco justitiæ iniquitatem:
| אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃ | 17 |
et dixi in corde meo: Justum et impium judicabit Deus, et tempus omnis rei tunc erit.
| אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃ | 18 |
Dixi in corde meo de filiis hominum, ut probaret eos Deus, et ostenderet similes esse bestiis.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃ | 19 |
Idcirco unus interitus est hominis et jumentorum, et æqua utriusque conditio. Sicut moritur homo, sic et illa moriuntur. Similiter spirant omnia, et nihil habet homo jumento amplius: cuncta subjacent vanitati,
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃ | 20 |
et omnia pergunt ad unum locum. De terra facta sunt, et in terram pariter revertuntur.
| מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃ | 21 |
Quis novit si spiritus filiorum Adam ascendat sursum, et si spiritus jumentorum descendat deorsum?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃ | 22 |
Et deprehendi nihil esse melius quam lætari hominem in opere suo, et hanc esse partem illius. Quis enim eum adducet ut post se futura cognoscat?]
