קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃

To everything — a season, and a time to every delight under the heavens:

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃

A time to bring forth, And a time to die. A time to plant, And a time to eradicate the planted.

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃

A time to slay, And a time to heal, A time to break down, And a time to build up.

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃

A time to weep, And a time to laugh. A time to mourn, And a time to skip.

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃

A time to cast away stones, And a time to heap up stones. A time to embrace, And a time to be far from embracing.

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃

A time to seek, And a time to destroy. A time to keep, And a time to cast away.

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃

A time to rend, And a time to sew. A time to be silent, And a time to speak.

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃

A time to love, And a time to hate. A time of war, And a time of peace.

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃

What advantage hath the doer in that which he is labouring at?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃

I have seen the travail that God hath given to the sons of man to be humbled by it.

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃

The whole He hath made beautiful in its season; also, that knowledge He hath put in their heart without which man findeth not out the work that God hath done from the beginning even unto the end.

12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃

I have known that there is no good for them except to rejoice and to do good during their life,

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃

yea, even every man who eateth and hath drunk and seen good by all his labour, it [is] a gift of God.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃

I have known that all that God doth is to the age, to it nothing is to be added, and from it nothing is to be withdrawn; and God hath wrought that they do fear before Him.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃

What is that which hath been? already it is, and that which [is] to be hath already been, and God requireth that which is pursued.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃

And again, I have seen under the sun the place of judgment — there [is] the wicked; and the place of righteousness — there [is] the wicked.

17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃

I said in my heart, 'The righteous and the wicked doth God judge, for a time [is] to every matter and for every work there.'

18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃

I said in my heart concerning the matter of the sons of man that God might cleanse them, so as to see that they themselves [are] beasts.

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃

For an event [is to] the sons of man, and an event [is to] the beasts, even one event [is] to them; as the death of this, so [is] the death of that; and one spirit [is] to all, and the advantage of man above the beast is nothing, for the whole [is] vanity.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃

The whole are going unto one place, the whole have been from the dust, and the whole are turning back unto the dust.

21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃

Who knoweth the spirit of the sons of man that is going up on high, and the spirit of the beast that is going down below to the earth?

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃

And I have seen that there is nothing better than that man rejoice in his works, for it [is] his portion; for who doth bring him in to look on that which is after him?