קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃

To all things there is a time, and a season for every matter under heaven.

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃

A time of birth, and a time to die; a time to plant, and a time to pluck up what has been planted;

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃

a time to kill, and a time to heal; a time to pull down, and a time to build up;

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃

a time to weep, and a time to laugh; a time to lament, and a time to dance;

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃

a time to throw stones, and a time to gather stones together; a time to embrace, and a time to abstain from embracing;

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃

a time to seek, and a time to lose; a time to keep, and a time to cast away;

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃

a time to rend, and a time to sew; a time to be silent, and a time to speak;

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃

a time to love, and a time to hate; a time of war, and a time of peace.

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃

What advantage [has] he that works in those things wherein he labors?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃

I have seen all the trouble, which God has given to the sons of men to be troubled with.

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃

All the things which he has made are beautiful in his time: he has also set the whole world in their heart, that man might not find out the work which God has wrought from the beginning even to the end.

12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃

I know that there is no good in them, except [for a man] to rejoice, and to do good in his life.

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃

Also [in the case of] every man who shall eat and drink, and see good in all his labor, [this] is a gift of God.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃

I know that whatever things God has done, they shall be for ever: it is impossible to add to it, and it is impossible to take away from it: and God has done [it], that [men] may fear before him.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃

That which has been is now; and whatever things [are appointed] to be have already been; and God will seek out that which is past.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃

And moreover I saw under the sun the place of judgment, there was the ungodly one; and the place of righteousness, there was the godly one.

17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃

And I said in my heart, God will judge the righteous and the ungodly: for there is a time there for every action and for every work.

18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃

I said in my heart, concerning the speech of the sons of man, God will judge them, and that to show that they are breasts.

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃

Also to them is the event of the sons of man, and the event of the brute; one event befalls them: as is the death of the one, so also the death of the other; and there is one breath to all: and what has the man more than the brute? nothing; for all is vanity.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃

All [go] to one place; all were formed of the dust, and all will return to dust.

21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃

And who has seen the spirit of the sons of man, whether it goes upward? and the spirit of the beast, whether it goes downward to the earth?

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃

And I saw that there was no good, but that wherein a man shall rejoice in his works, for it is his portion, for who shall bring him to see any thing of that which shall be after him?