קֹהֶלֶת 2
| אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל׃ | 1 |
Ne aparo e chunya niya, “Bi sani, abiro temi gi gik ma moro wangʼ mondo afwenyie gima ber.” To mano bende ne ayudo kaonge tiende.
| לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה׃ | 2 |
Ne awacho niya, “Nyiero en fuwo kendo en angʼo ma mor makamano konyo?”
| תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם׃ | 3 |
Ne atemo bedo mamor kuom madho kongʼo, kendo bedo mofuwo, ka pacha pod telona gi rieko. Ne adwaro fwenyo ni en angʼo mowinjore mondo ji otim e bwo polo e ndalo matin mar ngimani.
| הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים׃ | 4 |
Ne achako tije madongo kaka: Ne agero ute ne an awuon kendo apidho mzabibu e puothe.
| עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי׃ | 5 |
Kendo ne aloso puothe mamoko kod puothe mopidhie yiende mar yweyo mi apidho kit olembe mopogore opogore eigi.
| עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים׃ | 6 |
Ne akunyo yewni ma pi gudore mondo yiendego oyud pi.
| קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם׃ | 7 |
Ne angʼiewo jotich machwo kod mamon kendo ne an gi jotije mamoko mane onywol e oda. Bende ne an gi kweth mangʼeny mag dhok kod rombe moloyo ngʼato angʼata mane okuongona bedo jatelo e Jerusalem.
| כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות׃ | 8 |
Ne achoko fedha gi dhahabu, kod girkeni mag ruodhi gi gwenge. Ne abedo bende gi jower machwo kod mamon, kendo gi mon duto mane nyalo moro chuny dichwo.
| וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי׃ | 9 |
Ne abedo ngʼama lich miwuoro moloyo ngʼato angʼata mane okuongona bedo jatelo e Jerusalem. E magi duto riekona matut nosiko koda.
| וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי׃ | 10 |
Ne ok atuono wangʼa gimoro amora mane onyalo gombo, kendo chunya bende ne ok atuono mor. Chunya nobedo gi mor kuom tijena duto mane atimo, kendo mano ema nobedo pok mar tijena duto.
| ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש׃ | 11 |
To kata kamano kane anono duto mane lweta osetiyo kod gino mane asenyagora mondo ayudi, gik moko duto ne onge tiendgi, mana kalawo bangʼ yamo; onge ohala mane ayudo e bwo wangʼ chiengʼ.
| ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו׃ | 12 |
Bangʼe ne aketo pacha mondo angʼe pogruok manie kind rieko, memruok kod fuwo. En angʼo ma ruoth mokawo kar ruoth machielo nyalo timo moloyo mano mosetim?
| וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך׃ | 13 |
Ne afwenyo ni rieko matut ber moloyo fuwo, mana kaka ler ber moloyo mudho.
| החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם׃ | 14 |
Ngʼatno man-gi rieko neno kuma odhiye, to ngʼama ofuwo to wuotho e mudho, to kata kamano ne afwenyo ni gimoro achiel ema timore ni ji ariyogi.
| ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל׃ | 15 |
Eka ne aparo e chunya niya, “Gima yudo ngʼama ofuwo biro yuda an bende. Koro en ohala mane ma abiro yudo kuom bedo gi rieko?” Bangʼe ne awacho e chunya niya, “Kata mana ma bende onge tiende.”
| כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל׃ | 16 |
Mana kaka ngʼama ofuwo ok par, e kaka ngʼama nigi rieko bende ok par; nikech e ndalo mabiro ok nopargi giduto. Ngʼama ofuwo gi ngʼama riek, giduto gibiro tho machalre!
| ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח׃ | 17 |
Omiyo ne asin gi ngima, nikech tich mitimo e bwo wangʼ chiengʼ ne pek mohewa. Magi duto onge tiendgi, gichalo gi lawo bangʼ yamo.
| ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי׃ | 18 |
Ne asin gi gik moko duto mane asenyagora godo e bwo wangʼ chiengʼ, nikech nyaka ne awegi ne ngʼatno mabiro bangʼa.
| ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל׃ | 19 |
To ere ngʼama ongʼeyo ni ngʼat mabiro luwano nobed ngʼama ofuwo kata ngʼama riek? Kata obed mariek kata mofuwo, to obiro kawo gimoro amora mane aloso gi lucha. Ma bende ne ayudo ni onge tiende.
| וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש׃ | 20 |
Omiyo chunya nochako hum nono kuom tije duto mane asenyagorago e bwo wangʼ chiengʼ.
| כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה׃ | 21 |
Nimar dhano nyalo tiyo tije gi rieko, gi ngʼeyo kod lony mar tich, to bangʼe nyaka owe gik moko duto ma en godo ne ngʼato nono mane ok otiyo tijego. Ma bende onge tiende kendo en hawi marach miwuoro.
| כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃ | 22 |
En angʼo ma ngʼato yudo kuom tije matek motimo e bwo wangʼ chiengʼ?
| כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃ | 23 |
Ndaloge duto mag tich en lit gi kuyo; kata mana gotieno pache onge gi kwe. Ma bende ne ayudo ni onge tiende.
| אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃ | 24 |
Onge gima ber ma dhano nyalo timo moloyo chiemo kod metho mi oyud mor e tije. Ma bende, aneno ni oa mana e lwet Nyasaye.
| כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני׃ | 25 |
Nikech ka ok en Nyasaye, to en ngʼa manyalo chiemo kendo yudo mor?
| כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח׃ | 26 |
Ngʼatno ma Nyasaye morgo, omiyo rieko, ngʼeyo kod mor, to jaricho omiyo tich mar choko kendo kano mwandu mondo omi ngʼatno ma Nyasaye morgo. Ma bende ne ayudo ni onge tiende, mana ka ngʼama lawo bangʼ yamo.
