קֹהֶלֶת 12

1 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃

Remember also thy Creator in the days of thy youth, or ever the evil days come, and the years draw nigh, when thou shalt say, I have no pleasure in them;

2 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃

or ever the sun, and the light, and the moon, and the stars, be darkened, and the clouds return after the rain:

3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃

in the day when the keepers of the house shall tremble, and the strong men shall bow themselves, and the grinders cease because they are few, and those that look out of the windows be darkened,

4 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר׃

and the door shall be shut in the street; when the sound of the grinding is low, and one shall rise up at the voice of a bird, and all the daughters of music shall be brought low;

5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃

yea, they shall be afraid of [that which is] high, and terrors [shall be] in the way; and the almond tree shall blossom, and the grasshopper shall be a burden, and the caper-berry shall fail: because man goeth to his long home, and the mourners go about the streets:

6 עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃

or ever the silver cord be loosed, or the golden bowl be broken, or the pitcher be broken at the fountain, or the wheel broken at the cistern;

7 וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃

and the dust return to the earth as it was, and the spirit return unto God who gave it.

8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃

Vanity of vanities, saith the Preacher; all is vanity.

9 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃

And further, because the Preacher was wise, he still taught the people knowledge; yea, he pondered, and sought out, [and] set in order many proverbs.

10 בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃

The Preacher sought to find out acceptable words, and that which was written uprightly, [even] words of truth.

11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃

The words of the wise are as goads, and as nails well fastened are [the words of] the masters of assemblies, [which] are given from one shepherd.

12 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃

And furthermore, my son, be admonished: of making many books there is no end; and much study is a weariness of the flesh.

13 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃

[This is] the end of the matter; all hath been heard: fear God, and keep his commandments; for this is the whole [duty] of man.

14 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃

For God shall bring every work into judgment, with every hidden thing, whether it be good or whether it be evil.