קֹהֶלֶת 12

1 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃

Remember now thy Creator in the days of thy youth, while the evil days come not, nor the years draw nigh, when thou shalt say, I have no pleasure in them;

2 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃

While the sun, or the light, or the moon, or the stars, be not darkened, nor the clouds return after the rain:

3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃

In the day when the keepers of the house shall tremble, and the strong men shall bow themselves, and the grinders cease because they are few, and those that look out of the windows be darkened,

4 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר׃

And the doors shall be shut in the streets, when the sound of the grinding is low, and he shall rise up at the voice of the bird, and all the daughters of musick shall be brought low;

5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃

Also [when] they shall be afraid of [that which is] high, and fears [shall be] in the way, and the almond tree shall flourish, and the grasshopper shall be a burden, and desire shall fail: because man goeth to his long home, and the mourners go about the streets:

6 עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃

Or ever the silver cord be loosed, or the golden bowl be broken, or the pitcher be broken at the fountain, or the wheel broken at the cistern.

7 וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃

Then shall the dust return to the earth as it was: and the spirit shall return unto God who gave it.

8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃

Vanity of vanities, saith the preacher; all [is] vanity.

9 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃

And moreover, because the preacher was wise, he still taught the people knowledge; yea, he gave good heed, and sought out, [and] set in order many proverbs.

10 בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃

The preacher sought to find out acceptable words: and [that which was] written [was] upright, [even] words of truth.

11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃

The words of the wise [are] as goads, and as nails fastened [by] the masters of assemblies, [which] are given from one shepherd.

12 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃

And further, by these, my son, be admonished: of making many books [there is] no end; and much study [is] a weariness of the flesh.

13 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃

Let us hear the conclusion of the whole matter: Fear God, and keep his commandments: for this [is] the whole [duty] of man.

14 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃

For God shall bring every work into judgment, with every secret thing, whether [it be] good, or whether [it be] evil.