קֹהֶלֶת 12

1 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃

And remember your Creator in the days of your youth, before the days of evil come, and the years overtake [you] in which you shall say, I have no pleasure in them.

2 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃

While the sun and light are not darkened, nor the moon and the stars; nor the clouds return after the rain:

3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃

in the day wherein the keepers of the house shall tremble, and the mighty men shall become bent, and the grinding [women] cease because they have become few, and the [women] looking out at the windows be dark;

4 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר׃

and they shall shut the doors in the marketplace, because of the weakness of the voice of her that grinds [at the mill]; and he shall rise up at the voice of the sparrow, and all the daughters of song shall be brought low;

5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃

and they shall look up, and fears [shall be] in the way, and the almond tree shall blossom, and the locust shall increase, and the caper shall be scattered: because man has gone to his eternal home, and the mourners have gone about the market:

6 עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃

before the silver cord be [let go], or the choice gold be broken, or the pitcher be broken at the fountain, or the wheel run down to the cistern;

7 וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃

[before] the dust also return to the earth as it was, and the spirit return to God who gave it.

8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃

Vanity of vanities, said the Preacher; all is vanity.

9 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃

And because the Preacher was wise above [others, so it was] that he taught man excellent knowledge, and the ear will trace out the parables.

10 בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃

The Preacher sought diligently to find out acceptable words, and a correct writing, [even] words of truth.

11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃

The words of the wise are as goads, and as nails firmly fastened, which have been given from one shepherd by agreement.

12 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃

And moreover, my son, guard yourself by means of them: of making many books there is no end; and much study is a weariness of the flesh.

13 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃

Hear the end of the matter, the sun: Fear God, and keep his commandments: for this is the whole man.

14 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃

For God will bring every work into judgement, with everything that has been overlooked, whether [it be] good, or whether [it be] evil.