קֹהֶלֶת 11

1 שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו׃

Cast thy bread-corn, upon the face of the waters, —for, after many days, shalt thou find it:

2 תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ׃

Give a portion to seven, yea even to eight, —for thou canst not know, what there shall be of misfortune, upon the earth.

3 אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא׃

If the clouds be filled with a downpour, upon the earth, will they empty themselves, and, if a tree fall in the south or in the north, in the place where the tree falleth, there will it be found.

4 שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור׃

He that observeth the wind, will not sow, —and, he that watcheth the clouds, will not reap.

5 כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל׃

Just as thou knowest not what is the way of the spirit, when the body is in the womb of her that is with child, even, so, canst thou not know the work of God, who maketh all.

6 בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃

In the morning, sow thy seed, and, until evening, do not withhold thy hand, —for thou knowest not—whether shall thrive, either this or that, or whether, both alike, shall be fruitful.

7 ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש׃

Truly sweet is the light, —and, pleasant to the eyes, to see the sun:

8 כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃

But, though, many years, a man live, through them all, let him rejoice; yet let him remember the days of darkness, for many they may be, all that cometh, may be vanity.

9 שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט׃

Rejoice, O young man, in thy youth, and let thy heart gladden thee in the days of thine early manhood, and walk thou—in the ways of thine own heart, and in that which is seen by thine own eyes, —yet know, that, for all these things, will God bring thee into judgment.

10 והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל׃

Therefore remove thou vexation from thy heart, and put away discomfort from thy flesh, —for, youth and dawn, are vanity!