קֹהֶלֶת 10
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃ | 1 |
[Muscæ morientes perdunt suavitatem unguenti. Pretiosior est sapientia et gloria, parva et ad tempus stultitia.
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃ | 2 |
Cor sapientis in dextera ejus, et cor stulti in sinistra illius.
| וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃ | 3 |
Sed et in via stultus ambulans, cum ipse insipiens sit, omnes stultos æstimat.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃ | 4 |
Si spiritus potestatem habentis ascenderit super te, locum tuum ne demiseris, quia curatio faciet cessare peccata maxima.]
| יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃ | 5 |
[Est malum quod vidi sub sole, quasi per errorem egrediens a facie principis:
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃ | 6 |
positum stultum in dignitate sublimi, et divites sedere deorsum.
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃ | 7 |
Vidi servos in equis, et principes ambulantes super terram quasi servos.
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃ | 8 |
Qui fodit foveam incidet in eam, et qui dissipat sepem mordebit eum coluber.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃ | 9 |
Qui transfert lapides affligetur in eis, et qui scindit ligna vulnerabitur ab eis.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃ | 10 |
Si retusum fuerit ferrum, et hoc non ut prius, sed hebetatum fuerit, multo labore exacuetur, et post industriam sequetur sapientia.
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃ | 11 |
Si mordeat serpens in silentio, nihil eo minus habet qui occulte detrahit.
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃ | 12 |
Verba oris sapientis gratia, et labia insipientis præcipitabunt eum;
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃ | 13 |
initium verborum ejus stultitia, et novissimum oris illius error pessimus.
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃ | 14 |
Stultus verba multiplicat. Ignorat homo quid ante se fuerit; et quid post se futurum sit, quis ei poterit indicare?
| עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃ | 15 |
Labor stultorum affliget eos, qui nesciunt in urbem pergere.]
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃ | 16 |
[Væ tibi, terra, cujus rex puer est, et cujus principes mane comedunt.
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃ | 17 |
Beata terra cujus rex nobilis est, et cujus principes vescuntur in tempore suo, ad reficiendum, et non ad luxuriam.
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃ | 18 |
In pigritiis humiliabitur contignatio, et in infirmitate manuum perstillabit domus.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃ | 19 |
In risum faciunt panem et vinum ut epulentur viventes; et pecuniæ obediunt omnia.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃ | 20 |
In cogitatione tua regi ne detrahas, et in secreto cubiculi tui ne maledixeris diviti: quia et aves cæli portabunt vocem tuam, et qui habet pennas annuntiabit sententiam.]
