קֹהֶלֶת 10

1 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃

Dead flies, cause to stink [and] ferment, the oil of the perfumer, —More costly than wisdom or honour, is a little folly.

2 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃

The sense of the wise, is on his right hand, —But, the sense of the dullard, on his left:

3 וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃

Yea, even by the way, as the foolish man walketh along, his sense faileth him—and he telleth everyone that, foolish, is he!

4 אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃

If, the spirit of a ruler, riseth up against thee, thy place, do not leave, for gentleness, pacifieth such as have greatly erred.

5 יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃

Here was a misfortune I had seen under the sun, —a veritable mistake that was going forth from the presence of one who had power:

6 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃

Folly placed in great dignity, —while, the rich, in a low place, took their seat:

7 ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃

I had seen, servants, upon horses, —and, rulers, walking like servants, on the ground.

8 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃

He that diggeth a pit, thereinto, may fall, —and, he that breaketh through a hedge, there may bite him a serpent.

9 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃

He that removeth stones, may be hurt therewith, —and he that cleaveth wood, may be endangered thereby.

10 אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃

If, blunt, be the iron, and, himself, hath not sharpened, the edge, then, much force, must he apply, —but, an advantage for giving success, is wisdom.

11 אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃

If a serpent will bite, unless he is charmed, then there is nothing better for him that owneth a tongue.

12 דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃

The words of a wise man’s mouth, are pleasant, —but, the lips of a dullard, will swallow him up:

13 תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃

The beginning of the words of his mouth, is folly, —but, the latter end of his speech, is mischievous madness.

14 והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃

Yet, a foolish man, multiplieth words, —[though] no man knoweth that which hath been, and, that which shall be after him, who can tell him?

15 עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃

The toil of dullards, shall weary a man, that he knoweth not how to go into the city.

16 אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃

Alas! for thee, O land, when thy king is a boy, —and, thy rulers, in the morning, do eat:

17 אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃

How happy art thou, O land, when thy king is a son of nobles, —and, thy rulers, in season, do eat, for strength, and not for debauchery.

18 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃

By two lazy arms, the framework sinketh in, —and, by the hanging down of the hands, the house may leak.

19 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃

Merrily people make bread, and, wine, gladdeneth life, —but, money, answereth all things.

20 גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃

Even in thy thought, do not revile, the king, nor, within thy bed-chambers, revile thou the rich, —for, a bird of the heavens, might carry the voice, yea, an owner of wings, might tell the matter.