קֹהֶלֶת 10
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃ | 1 |
Dead flies cause the ointment of the apothecary to send forth a stinking savour: so does a little folly him that is in reputation for wisdom and honour.
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃ | 2 |
A wise man's heart is at his right hand; but a fool's heart at his left.
| וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃ | 3 |
Yea also, when he that is a fool walks by the way, his wisdom fails him, and he says to every one that he is a fool.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃ | 4 |
If the spirit of the ruler rise up against you, leave not your place; for yielding pacifies great offences.
| יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃ | 5 |
There is an evil which I have seen under the sun, as an error which proceeds from the ruler:
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃ | 6 |
Folly is set in great dignity, and the rich sit in low place.
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃ | 7 |
I have seen servants upon horses, and princes walking as servants upon the earth.
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃ | 8 |
He that digs a pit shall fall into it; and whoso breaks an hedge, a serpent shall bite him.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃ | 9 |
Whoso removes stones shall be hurt therewith; and he that cleaves wood shall be endangered thereby.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃ | 10 |
If the iron be blunt, and he do not sharpen the edge, then must he put to more strength: but wisdom is profitable to direct.
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃ | 11 |
Surely the serpent will bite without enchantment; and a babbler is no better.
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃ | 12 |
The words of a wise man's mouth are gracious; but the lips of a fool will swallow up himself.
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃ | 13 |
The beginning of the words of his mouth is foolishness: and the end of his talk is mischievous madness.
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃ | 14 |
A fool also is full of words: a man cannot tell what shall be; and what shall be after him, who can tell him?
| עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃ | 15 |
The labour of the foolish wearies every one of them, because he knows not how to go to the city.
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃ | 16 |
Woe to you, O land, when your king is a child, and your princes eat in the morning!
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃ | 17 |
Blessed are you, O land, when your king is the son of nobles, and your princes eat in due season, for strength, and not for drunkenness!
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃ | 18 |
By much slothfulness the building decays; and through idleness of the hands the house drops through.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃ | 19 |
A feast is made for laughter, and wine makes merry: but money answers all things.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃ | 20 |
Curse not the king, no not in your thought; and curse not the rich in your bedchamber: for a bird of the air shall carry the voice, and that which has wings shall tell the matter.
