קֹהֶלֶת 10

1 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃

Døde Fluer gør Salveblanderens Olie stinkende, lidt Dårskab ødelægger Visdommens Værd.

2 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃

Den vise har sin Forstand tilhøjre, Tåben har sin til venstre,

3 וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃

Hvor Dåren end færdes, svigter hans Forstand, og han røber for alle, at han er en Dåre.

4 אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃

Når en Herskers Vrede rejser sig mod dig, forlad ikke derfor din Plads; thi Sagtmodighed hindrer store Synder.

5 יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃

Der er et Onde, jeg så under Solen; det ser ud som et Misgreb af ham, som har Magten:

6 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃

Dårskab sættes i Højsædet, nederst sidder de rige.

7 ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃

Trælle så jeg højt til Hest og Høvdinger til Fods som Trælle.

8 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃

Den, som graver en Grav, falder selv deri; den, som nedbryder en Mur, ham bider en Slange;

9 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃

den, som bryder Sten, kan såre sig på dem; den, som kløver Træ, er i Fare.

10 אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃

Når Øksen er sløv og dens Æg ej hvæsses, må Kraft lægges i; men den dygtiges Fortrin er Visdom.

11 אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃

Bider en Slange, før den besværges, har Besværgeren ingen Gavn af sin Kunst.

12 דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃

Ord fra Vismands Mund vinder Yndest, en Dåres Læber bringer ham Våde;

13 תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃

hans Tale begynder med Dårskab og ender med den værste Galskab.

14 והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃

Tåben bruger mange Ord. Ej ved Mennesket, hvad der skal ske; hvad der efter hans Død skal ske, hvo siger ham det?

15 עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃

Dårens Flid gør ham træt, thi end ikke til Bys ved han Vej.

16 אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃

Ve dig, du Land, hvis Konge er en Dreng og hvis Fyrster holder Gilde ved Gry.

17 אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃

Held dig; du Land, hvis Konge er ædelbåren, hvis Fyrster holder Gilde til sømmelig Tid som Mænd og ikke som drankere.

18 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃

Ved Ladhed synker Bjælkelaget; når Hænderne slappes, drypper det i Huset.

19 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃

Til Morskab holder man Gæstebud, og Vin gør de levende glade; men Penge skaffer alt til Veje.

20 גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃

End ikke i din Tanke må du bande en Konge, end ikke i dit Sovekammer en, som er rig; thi Himlens Fugle kan udsprede Ordet, de vingede røbe, hvad du siger.