< קֹהֶלֶת 1 >
דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃ | 1 |
The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem.
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ | 2 |
Vanity of vanities, saith the Preacher; vanity of vanities, all is vanity.
מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃ | 3 |
What profit hath man of all his labour wherein he laboureth under the sun?
דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ | 4 |
One generation goeth, and another generation cometh; and the earth abideth for ever.
וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃ | 5 |
The sun also ariseth, and the sun goeth down, and hasteth to his place where he ariseth.
הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃ | 6 |
The wind goeth toward the south, and turneth about unto the north; it turneth about continually in its course, and the wind returneth again to its circuits.
כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ | 7 |
All the rivers run into the sea, yet the sea is not full; unto the place whither the rivers go, thither they go again.
כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃ | 8 |
All things are full of weariness; man cannot utter [it]: the eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.
מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃ | 9 |
That which hath been is that which shall be; and that which hath been done is that which shall be done: and there is no new thing under the sun.
יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ | 10 |
Is there a thing whereof men say, See, this is new? it hath been already, in the ages which were before us.
אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ | 11 |
There is no remembrance of the former [generations]; neither shall there be any remembrance of the latter [generations] that are to come, among those that shall come after.
אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃ | 12 |
I the Preacher was king over Israel in Jerusalem.
ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ | 13 |
And I applied my heart to seek and to search out by wisdom concerning all that is done under heaven: it is a sore travail that God hath given to the sons of men to be exercised therewith.
ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ | 14 |
I have seen all the works that are done under the sun; and, behold, all is vanity and a striving after wind.
מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃ | 15 |
That which is crooked cannot be made straight: and that which is wanting cannot be numbered.
דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ | 16 |
I communed with mine own heart, saying, Lo, I have gotten me great wisdom above all that were before me in Jerusalem: yea, my heart hath had great experience of wisdom and knowledge.
ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃ | 17 |
And I applied my heart to know wisdom, and to know madness and folly: I perceived that this also was a striving after wind.
כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ | 18 |
For in much wisdom is much grief: and he that increaseth knowledge increaseth sorrow.