< דברים 8 >
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם׃ | 1 |
All the commandments which I command thee this day shall ye observe to do, that ye may live, and multiply, and go in and possess the land which the LORD sware unto your fathers.
וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא׃ | 2 |
And thou shalt remember all the way which the LORD thy God led thee these forty years in the wilderness, to humble thee, [and] to prove thee, to know what [was] in thine heart, whether thou wouldest keep his commandments, or no.
ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם׃ | 3 |
And he humbled thee, and suffered thee to hunger, and fed thee with manna, which thou knewest not, neither did thy fathers know; that he might make thee know that man doth not live by bread only, but by every [word] that proceedeth out of the mouth of the LORD doth man live.
שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃ | 4 |
Thy raiment waxed not old upon thee, neither did thy foot swell, these forty years.
וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃ | 5 |
Thou shalt also consider in thine heart, that, as a man chasteneth his son, [so] the LORD thy God chasteneth thee.
ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃ | 6 |
Therefore thou shalt keep the commandments of the LORD thy God, to walk in his ways, and to fear him.
כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃ | 7 |
For the LORD thy God bringeth thee into a good land, a land of brooks of water, of fountains and depths that spring out of valleys and hills;
ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש׃ | 8 |
A land of wheat, and barley, and vines, and fig trees, and pomegranates; a land of oil olive, and honey;
ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃ | 9 |
A land wherein thou shalt eat bread without scarceness, thou shalt not lack any [thing] in it; a land whose stones [are] iron, and out of whose hills thou mayest dig brass.
ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך׃ | 10 |
When thou hast eaten and art full, then thou shalt bless the LORD thy God for the good land which he hath given thee.
השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃ | 11 |
Beware that thou forget not the LORD thy God, in not keeping his commandments, and his judgments, and his statutes, which I command thee this day:
פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃ | 12 |
Lest [when] thou hast eaten and art full, and hast built goodly houses, and dwelt [therein; ]
ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה׃ | 13 |
And [when] thy herds and thy flocks multiply, and thy silver and thy gold is multiplied, and all that thou hast is multiplied;
ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ | 14 |
Then thine heart be lifted up, and thou forget the LORD thy God, which brought thee forth out of the land of Egypt, from the house of bondage;
המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃ | 15 |
Who led thee through that great and terrible wilderness, [wherein were] fiery serpents, and scorpions, and drought, where [there was] no water; who brought thee forth water out of the rock of flint;
המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃ | 16 |
Who fed thee in the wilderness with manna, which thy fathers knew not, that he might humble thee, and that he might prove thee, to do thee good at thy latter end;
ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה׃ | 17 |
And thou say in thine heart, My power and the might of [mine] hand hath gotten me this wealth.
וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה׃ | 18 |
But thou shalt remember the LORD thy God: for [it is] he that giveth thee power to get wealth, that he may establish his covenant which he sware unto thy fathers, as [it is] this day.
והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃ | 19 |
And it shall be, if thou do at all forget the LORD thy God, and walk after other gods, and serve them, and worship them, I testify against you this day that ye shall surely perish.
כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ | 20 |
As the nations which the LORD destroyeth before your face, so shall ye perish; because ye would not be obedient unto the voice of the LORD your God.