< דברים 8 >
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם׃ | 1 |
Ye shall observe to do all the commands which I charge you to-day, that ye may live and be multiplied, and enter in and inherit the land, which the Lord your God sware [to give] to your fathers.
וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא׃ | 2 |
And thou shalt remember all the way which the Lord thy God led thee in the wilderness, that he might afflict thee, and try thee, and that the things in thine heart might be made manifest, whether thou wouldest keep his commandments or no.
ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם׃ | 3 |
And he afflicted thee and straitened thee with hunger, and fed thee with manna, which thy fathers knew not; that he might teach thee that man shall not live by bread alone, but by every word that proceeds out of the mouth of God shall man live.
שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃ | 4 |
Thy garments grew not old from off thee, thy shoes were not worn from off thee, thy feet were not [painfully] hardened, lo! these forty years.
וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃ | 5 |
And thou shalt know in thine heart, that as if any man should chasten his son, so the Lord thy God will chasten thee.
ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃ | 6 |
And thou shalt keep the commands of the Lord thy God, to walk in his ways, and to fear him.
כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃ | 7 |
For the Lord thy God will bring thee into a good and extensive land, where there are torrents of waters, and fountains of deep places issuing through the plains and through the mountains:
ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש׃ | 8 |
a land of wheat and barley, [wherein are] vines, figs, pomegranates; a land of olive oil and honey;
ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃ | 9 |
a land on which thou shalt not eat thy bread with poverty, and thou shalt not want any thing upon it; a land whose stones are iron, and out of its mountains thou shalt dig brass.
ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך׃ | 10 |
And thou shalt eat and be filled, and shalt bless the Lord thy God on the good land, which he has given thee.
השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃ | 11 |
Take heed to thyself that thou forget not the Lord thy God, so as not to keep his commands, and his judgments, and ordinances, which I command thee this day:
פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃ | 12 |
lest when thou hast eaten and art full, and hast built goodly houses, and dwelt in them;
ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה׃ | 13 |
and thy oxen and thy sheep are multiplied to thee, and thy silver and thy gold are multiplied to thee, and all thy possessions are multiplied to thee,
ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ | 14 |
thou shouldest be exalted in heart, and forget the Lord thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage:
המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃ | 15 |
who brought thee through that great and terrible wilderness, where [is] the biting serpent, and scorpion, and drought, where there was no water; who brought thee a fountain of water out of the flinty rock:
המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃ | 16 |
who fed thee with manna in the wilderness, which thou knewest not, and thy fathers knew not; that he might afflict thee, and thoroughly try thee, and do thee good in thy latter days.
ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה׃ | 17 |
Lest thou shouldest say in thine heart, My strength, and the power of mine hand have wrought for me this great wealth.
וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה׃ | 18 |
But thou shalt remember the Lord thy God, that he gives thee strength to get wealth; even that he may establish his covenant, which the Lord sware to thy fathers, as at this day.
והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃ | 19 |
And it shall come to pass if thou do at all forget the Lord thy God, and shouldest go after other gods, and serve them, and worship them, I call heaven and earth to witness against you this day, that ye shall surely perish.
כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ | 20 |
As also the other nations which the Lord God destroys before your face, so shall ye perish, because ye hearkened not to the voice of the Lord your God.