< דברים 7 >
כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך׃ | 1 |
När Herren din Gud förer dig in uti det land, der du inkomma skall, till att intaga det, och nederlägger mycket folk för dig; de Hetheer, Girgaseer, Amoreer, Cananeer, Pheriseer, Heveer och Jebuseer, sjuhanda folk, de som större äro och mägtigare än du;
ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם׃ | 2 |
Och när Herren din Gud gifver dem för dig, att du slår dem, så skall du gifva dem tillspillo, och intet förbund med dem göra, eller någon gunst bevisa dem;
ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך׃ | 3 |
Och skall intet befrynda dig med dem; edra döttrar skall du icke gifva deras söner, och deras döttrar skolen I icke taga edrom sönom;
כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר׃ | 4 |
Förty de varda dragande edra söner ifrå mig, så att de tjena andra gudar; så varder då Herrans vrede förgrymmandes sig öfver eder, och snarliga förgör eder;
כי אם כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש׃ | 5 |
Utan alltså skolen I göra med dem: Deras altare skolen I nederrifva, deras stodar nederbryta, deras lundar afhugga, och deras afgudar uppbränna med elde.
כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃ | 6 |
Ty du äst ett heligt folk Herranom dinom Gud; dig hafver Herren din Gud utvalt till att du skall vara hans eget folk, utaf all de folk som på jordene äro.
לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים׃ | 7 |
Icke hafver Herren upptagit och utvalt eder derföre, att I större på talet ären än annat folk; ty du äst minst i all folk;
כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים׃ | 8 |
Utan derföre, att Herren älskade eder, och att han skulle hålla sin ed, som han edra fäder svorit hade, hafver Herren utfört eder med mägtiga hand; och hafver frälst dig utu träldomens hus, utu Pharaos hand, Konungens i Egypten.
וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור׃ | 9 |
Så skall du nu veta, att Herren din Gud är en Gud, en trofast Gud, hållandes förbund och barmhertighet dem som älska honom, och hålla hans bud, i tusende leder;
ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו׃ | 10 |
Och vedergäller dem som hata honom, för sitt ansigte, så att han förgör dem; och skall icke fördröjat, att han dem vedergäller för sitt ansigte, som hata honom.
ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם׃ | 11 |
Så behåll nu de bud, och lag, och rätter, som jag dig bjuder i denna dag, att du gör derefter.
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך׃ | 12 |
Och när I dessa rätter hören, och hållen dem, och gören derefter, så varder Herren din Gud ock hållandes det förbund och barmhertighet, som han dina fäder svorit hafver.
ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך׃ | 13 |
Han skall älska dig, välsigna och föröka; och skall välsigna dins lifs frukt, och dins lands frukt, dina säd, vin och oljo, fruktena af dina kor, och fruktena af din får, på landet, som han dina fäder svorit hafver att gifva dig.
ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃ | 14 |
Välsignad varder du utöfver all folk; ingen ibland dig skall vara ofruktsam, ej heller ibland din boskap.
והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך׃ | 15 |
Herren skall taga ifrå dig all krankhet, och skall icke kasta dig någon de Egyptiers onda sjukdom uppå, hvilka du förnummit hafver; men han skall kasta dem på alla dem som dig hata.
ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך׃ | 16 |
Du skall uppfräta allt det folk, som Herren din Gud dig gifvandes varder; du skall icke skona dem, och icke tjena deras gudar; ty det vorde dig till en snaro.
כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם׃ | 17 |
Om du säger i ditt hjerta: Detta folk är mer än jag; huru kan jag fördrifva dem?
לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים׃ | 18 |
Så frukta dig intet för dem; tänk uppå hvad Herren din Gud gjorde Pharao, och alla Egyptier;
המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם׃ | 19 |
Med stor försökelse, som du med ögonen sett hafver, och med tecken och under, och genom mägtiga hand och uträcktom arm, med hvilko Herren din Gud dig utförde. Alltså skall Herren din Gud göra allom folkom, som du fruktar före.
וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך׃ | 20 |
Dertill skall Herren din Gud sända ibland dem getingar, intilldess förgjordt varder hvad som qvart är, och sig för dig förgömmer.
לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא׃ | 21 |
Grufva dig intet för dem; ty Herren din Gud är ibland dig, den store och förfärlige Guden.
ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה׃ | 22 |
Han, Herren din Gud, skall utrota dessa folken för dig, med tiden, det ena efter det andra; du kan icke hastigt förgöra dem, på det att djuren icke skola förökas emot dig på markene.
ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם׃ | 23 |
Herren din Gud skall gifva dem för dig, och skall slå dem med stort slag, intilldess han förgör dem;
ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם׃ | 24 |
Och skall gifva deras Konungar i dina händer, och du skall förgöra deras namn under himmelen; ingen skall kunna dig emotstå, tilldess du förgör dem.
פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ | 25 |
Deras afgudars beläte skall du bränna upp i elde; och skall intet begära utaf silfret eller guldet, som deruppå är, eller taga det till dig, på det att du icke skall förtaga dig derutinnan: ty sådant är Herranom dinom Gud en styggelse.
ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא׃ | 26 |
Derföre skall du icke föra den styggelsen in uti ditt hus, att du icke varder tillspillogifven, såsom ock det är; utan du skall hafva en vämjelse och styggelse dervid; ty det är tillspillogifvet.