< דברים 6 >
וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ | 1 |
Hæc sunt præcepta, et cæremoniæ, atque judicia, quæ mandavit Dominus Deus vester ut docerem vos, et faciatis ea in terra, ad quam transgredimini possidendam:
למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃ | 2 |
ut timeas Dominum Deum tuum, et custodias omnia mandata et præcepta ejus, quæ ego præcipio tibi, et filiis, ac nepotibus tuis, cunctis diebus vitæ tuæ, ut prolongentur dies tui.
ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ | 3 |
Audi, Israël, et observa ut facias quæ præcepit tibi Dominus, et bene sit tibi, et multipliceris amplius, sicut pollicitus est Dominus Deus patrum tuorum tibi terram lacte et melle manantem.
שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ | 4 |
Audi, Israël: Dominus Deus noster, Dominus unus est.
ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך׃ | 5 |
Diliges Dominum Deum tuum ex toto corde tuo, et ex tota anima tua, et ex tota fortitudine tua.
והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך׃ | 6 |
Eruntque verba hæc, quæ ego præcipio tibi hodie, in corde tuo:
ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃ | 7 |
et narrabis ea filiis tuis, et meditaberis in eis sedens in domo tua, et ambulans in itinere, dormiens atque consurgens.
וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך׃ | 8 |
Et ligabis ea quasi signum in manu tua, eruntque et movebuntur inter oculos tuos,
וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך׃ | 9 |
scribesque ea in limine, et ostiis domus tuæ.
והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית׃ | 10 |
Cumque introduxerit te Dominus Deus tuus in terram, pro qua juravit patribus tuis Abraham, Isaac, et Jacob, et dederit tibi civitates magnas et optimas, quas non ædificasti,
ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת׃ | 11 |
domos plenas cunctarum opum, quas non exstruxisti, cisternas, quas non fodisti, vineta et oliveta, quæ non plantasti,
השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ | 12 |
et comederis, et saturatus fueris:
את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃ | 13 |
cave diligenter ne obliviscaris Domini, qui eduxit te de terra Ægypti, de domo servitutis. Dominum Deum tuum timebis, et illi soli servies, ac per nomen illius jurabis.
לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃ | 14 |
Non ibitis post deos alienos cunctarum gentium, quæ in circuitu vestro sunt:
כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ | 15 |
quoniam Deus æmulator Dominus Deus tuus in medio tui: nequando irascatur furor Domini Dei tui contra te, et auferat te de superficie terræ.
לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃ | 16 |
Non tentabis Dominum Deum tuum, sicut tentasti in loco tentationis.
שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃ | 17 |
Custodi præcepta Domini Dei tui, ac testimonia et cæremonias, quas præcepit tibi:
ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך׃ | 18 |
et fac quod placitum est et bonum in conspectu Domini, ut bene sit tibi: et ingressus possideas terram optimam, de qua juravit Dominus patribus tuis,
להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ | 19 |
ut deleret omnes inimicos tuos coram te, sicut locutus est.
כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃ | 20 |
Cumque interrogaverit te filius tuus cras, dicens: Quid sibi volunt testimonia hæc, et cæremoniæ, atque judicia, quæ præcepit Dominus Deus noster nobis?
ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃ | 21 |
dices ei: Servi eramus Pharaonis in Ægypto, et eduxit nos Dominus de Ægypto in manu forti:
ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו׃ | 22 |
fecitque signa atque prodigia magna et pessima in Ægypto contra Pharaonem, et omnem domum illius in conspectu nostro,
ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו׃ | 23 |
et eduxit nos inde, ut introductis daret terram, super qua juravit patribus nostris.
ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה׃ | 24 |
Præcepitque nobis Dominus ut faciamus omnia legitima hæc, et timeamus Dominum Deum nostrum, ut bene sit nobis cunctis diebus vitæ nostræ, sicut est hodie.
וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ | 25 |
Eritque nostri misericors, si custodierimus et fecerimus omnia præcepta ejus coram Domino Deo nostro, sicut mandavit nobis.