דברים 33

1 וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו׃

And this is the blessing wherewith Moses the man of God blessed the children of Israel before his death.

2 ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אש דת למו׃

And he said: The LORD came from Sinai, and rose from Seir unto them; He shined forth from mount Paran, and He came from the myriads holy, at His right hand was a fiery law unto them.

3 אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך׃

Yea, He loveth the peoples, all His holy ones — they are in Thy hand; and they sit down at Thy feet, receiving of Thy words.

4 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב׃

Moses commanded us a law, an inheritance of the congregation of Jacob.

5 ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל׃

And there was a king in Jeshurun, when the heads of the people were gathered, all the tribes of Israel together.

6 יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר׃

Let Reuben live, and not die in that his men become few.

7 וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה׃

And this for Judah, and he said: Hear, LORD, the voice of Judah, and bring him in unto his people; his hands shall contend for him, and Thou shalt be a help against his adversaries.

8 וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה׃

And of Levi he said: Thy Thummim and Thy Urim be with Thy holy one, whom Thou didst prove at Massah, with whom Thou didst strive at the waters of Meribah;

9 האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃

Who said of his father, and of his mother: 'I have not seen him'; neither did he acknowledge his brethren, nor knew he his own children; for they have observed Thy word, and keep Thy covenant.

10 יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך׃

They shall teach Jacob Thine ordinances, and Israel Thy law; they shall put incense before Thee, and whole burnt-offering upon Thine altar.

11 ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון׃

Bless, LORD, his substance, and accept the work of his hands; smite through the loins of them that rise up against him, and of them that hate him, that they rise not again.

12 לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתיפיו שכן׃

Of Benjamin he said: The beloved of the LORD shall dwell in safety by Him; He covereth him all the day, and He dwelleth between his shoulders.

13 וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת׃

And of Joseph he said: Blessed of the LORD be his land; for the precious things of heaven, for the dew, and for the deep that coucheth beneath,

14 וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים׃

And for the precious things of the fruits of the sun, and for the precious things of the yield of the moons,

15 ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם׃

And for the tops of the ancient mountains, and for the precious things of the everlasting hills,

16 וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃

And for the precious things of the earth and the fulness thereof, and the good will of Him that dwelt in the bush; let the blessing come upon the head of Joseph, and upon the crown of the head of him that is prince among his brethren.

17 בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה׃

His firstling bullock, majesty is his; and his horns are the horns of the wild-ox; with them he shall gore the peoples all of them, even the ends of the earth; and they are the ten thousands of Ephraim, and they are the thousands of Manasseh.

18 ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך׃

And of Zebulun he said: Rejoice, Zebulun, in thy going out, and, Issachar, in thy tents.

19 עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃

They shall call peoples unto the mountain; there shall they offer sacrifices of righteousness; for they shall suck the abundance of the seas, and the hidden treasures of the sand.

20 ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד׃

And of Gad he said: Blessed be He that enlargeth Gad; he dwelleth as a lioness, and teareth the arm, yea, the crown of the head.

21 וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל׃

And he chose a first part for himself, for there a portion of a ruler was reserved; and there came the heads of the people, he executed the righteousness of the LORD, and His ordinances with Israel.

22 ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן׃

And of Dan he said: Dan is a lion's whelp, that leapeth forth from Bashan.

23 ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה׃

And of Naphtali he said: O Naphtali, satisfied with favour, and full with the blessing of the LORD: possess thou the sea and the south.

24 ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו׃

And of Asher he said: Blessed be Asher above sons; let him be the favoured of his brethren, and let him dip his foot in oil.

25 ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך׃

Iron and brass shall be thy bars; and as thy days, so shall thy strength be.

26 אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׃

There is none like unto God, O Jeshurun, who rideth upon the heaven as thy help, and in His excellency on the skies.

27 מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד׃

The eternal God is a dwelling-place, and underneath are the everlasting arms; and He thrust out the enemy from before thee, and said: 'Destroy.'

28 וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל׃

And Israel dwelleth in safety, the fountain of Jacob alone, in a land of corn and wine; yea, his heavens drop down dew.

29 אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך׃

Happy art thou, O Israel, who is like unto thee? a people saved by the LORD, the shield of thy help, and that is the sword of thy excellency! And thine enemies shall dwindle away before thee; and thou shalt tread upon their high places.