< דברים 31 >
וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל׃ | 1 |
And Moses finished speaking all these words to all the children of Israel;
ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה׃ | 2 |
and said to them, I am this day a hundred and twenty years [old]; I shall not be able any longer to come in or go out; and the Lord said to me, You shall not go over this Jordan.
יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃ | 3 |
The Lord your God who goes before you, he shall destroy these nations before you, and you shall inherit them: and [it shall be] Joshua that goes before your face, as the Lord has spoken.
ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃ | 4 |
And the Lord your God shall do to them as he did to Seon and Og the two kings of the Amorites, who were beyond Jordan, and to their land, as he destroyed them.
ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם׃ | 5 |
And the Lord has delivered them to you; and you shall do to them, as I charged you.
חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ | 6 |
Be courageous and strong, fear not, neither be cowardly neither be afraid before them; for [it is] the Lord your God that advances with you in the midst of you, neither will he by any means forsake you, nor desert you.
ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃ | 7 |
And Moses called Joshua, and said to him before all Israel, Be courageous and strong; for you shall go in before this people into the land which the Lord sware to your fathers to give to them, and you shall give it to them for an inheritance.
ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃ | 8 |
And the Lord that goes with you shall not forsake you nor abandon you; fear not, neither be afraid.
ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל׃ | 9 |
And Moses wrote the words of this law in a book, and gave it to the priests the sons of Levi who bear the ark of the covenant of the Lord, and to the elders of the sons of Israel.
ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃ | 10 |
And Moses charged them in that day, saying, After seven years, in the time of the year of release, in the feast of tabernacles,
בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם׃ | 11 |
when all Israel come together to appear before the Lord your God, in the place which the Lord shall choose, you shall read this law before all Israel in their ears,
הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ | 12 |
having assembled the people, the men, and the women, and the children, and the stranger that is in your cities, that they may hear, and that they may learn to fear the Lord your God; and they shall listen to do all the words of this law.
ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃ | 13 |
And their sons who have not known shall hear, and shall learn to fear the Lord your God all the days that they live upon the land, into which you go over Jordan to inherit it.
ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃ | 14 |
And the Lord said to Moses, Behold, the days of your death are at hand; call Joshua, and stand you by the doors of the tabernacle of testimony, and I will give him a charge. And Moses and Joshua went to the tabernacle of testimony, and stood by the doors of the tabernacle of testimony.
וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל׃ | 15 |
And the Lord descended in a cloud, and stood by the doors of the tabernacle of testimony; and the pillar of the cloud stood by the doors of the tabernacle of testimony.
ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו׃ | 16 |
And the Lord said to Moses, Behold, you shall sleep with your fathers, and this people will arise and go a whoring after the strange gods of the land, into which they are entering: and they will forsake me, and break my covenant, which I made with them.
וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃ | 17 |
And I will be very angry with them in that day, and I will leave them and turn my face away from them, and they shall be devoured; and many evils and afflictions shall come upon them; and they shall say in that day, Because the Lord my God is not with me, these evils have come upon me.
ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים׃ | 18 |
And I will surely turn away my face from them in that day, because of all their evil doings which they have done, because they turned aside after strange gods.
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃ | 19 |
And now write the words of this song, and teach it to the children of Israel, and you shall put it into their mouth, that this song may witness for me amongst the children of Israel to their face.
כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי׃ | 20 |
For I will bring them into the good land, which I sware to their fathers, to give to them a land flowing with milk and honey: and they shall eat and be filled and satisfy [themselves]; then will they turn aside after other gods, and serve them, and they will provoke me, and break my covenant.
והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי׃ | 21 |
And this song shall stand up to witness against them; for they shall not forget it out of their mouth, or out of the mouth of their seed; for I know their wickedness, what they are doing here this day, before I have brought them into the good land, which I sware to their fathers.
ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל׃ | 22 |
And Moses wrote this song in that day, and taught it to the children of Israel.
ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃ | 23 |
And he charged Joshua, and said, Be courageous and strong, for you shall bring the sons of Israel into the land, which the Lord sware to them, and he shall be with you.
ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם׃ | 24 |
And when Moses finished writing all the words of this law in a book, even to the end,
ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר׃ | 25 |
then he charged the Levites who bear the ark of the covenant of the Lord, saying,
לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד׃ | 26 |
Take the book of this law, and you shall put it in the side of the ark of the covenant of the Lord your God; and it shall be there amongst you for a testimony.
כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי׃ | 27 |
For I know your provocation, and your stiff neck; for yet during my life with you at this day, you have been provoking in your conduct towards God: how shall you not also be so after my death?
הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ׃ | 28 |
Gather together to me the heads of your tribes, and your elders, and your judges, and your officers, that I may speak in their ears all these words; and I call both heaven and earth to witness against them.
כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃ | 29 |
For I know that after my death you will utterly transgress, and turn aside out of the way which I have commanded you; and evils shall come upon you in the latter days, because you will do evil before the Lord, to provoke him to anger by the works of your hands. And Moses spoke all the words of this song even to the end, in the ears of the whole assembly.
וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם׃ | 30 |