דברים 25

1 כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע׃

'When there is a strife between men, and they have come nigh unto the judgment, and they have judged, and declared righteous the righteous, and declared wrong the wrong-doer,

2 והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃

then it hath come to pass, if the wrong-doer is to be smitten, that the judge hath caused him to fall down, and [one] hath smitten him in his presence, according to the sufficiency of his wrong-doing, by number;

3 ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃

forty [times] he doth smite him — he is not adding, lest, he is adding to smite him above these — many stripes, and thy brother is lightly esteemed in thine eyes.

4 לא תחסם שור בדישו׃

'Thou dost not muzzle an ox in its threshing.

5 כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃

'When brethren dwell together, and one of them hath died, and hath no son, the wife of the dead is not without to a strange man; her husband's brother doth go in unto her, and hath taken her to him for a wife, and doth perform the duty of her husband's brother;

6 והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל׃

and it hath been, the first-born which she beareth doth rise for the name of his dead brother, and his name is not wiped away out of Israel.

7 ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃

'And if the man doth not delight to take his brother's wife, then hath his brother's wife gone up to the gate, unto the elders, and said, My husband's brother is refusing to raise up to his brother a name in Israel; he hath not been willing to perform the duty of my husband's brother;

8 וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃

and the elders of his city have called for him, and spoken unto him, and he hath stood and said, I have no desire to take her;

9 ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו׃

'Then hath his brother's wife drawn nigh unto him, before the eyes of the elders, and drawn his shoe from off his foot, and spat in his face, and answered and said, Thus it is done to the man who doth not build up the house of his brother;

10 ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃

and his name hath been called in Israel — The house of him whose shoe is drawn off.

11 כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃

'When men strive together, one with another, and the wife of the one hath drawn near to deliver her husband out of the hand of his smiter, and hath put forth her hand, and laid hold on his secrets,

12 וקצתה את כפה לא תחוס עינך׃

then thou hast cut off her hand, thine eye doth not spare.

13 לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃

'Thou hast not in thy bag a stone and a stone, a great and a small.

14 לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃

Thou hast not in thy house an ephah and an ephah, a great and a small.

15 אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃

Thou hast a stone complete and just, thou hast an ephah complete and just, so that they prolong thy days on the ground which Jehovah thy God is giving to thee;

16 כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול׃

for the abomination of Jehovah thy God [is] any one doing these things, any one doing iniquity.

17 זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃

'Remember that which Amalek hath done to thee in the way, in your going out from Egypt,

18 אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃

that he hath met thee in the way, and smiteth in all those feeble behind thee (and thou wearied and fatigued), and is not fearing God.

19 והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃

And it hath been, in Jehovah thy God's giving rest to thee, from all thine enemies round about, in the land which Jehovah thy God is giving to thee — an inheritance to possess it — thou dost blot out the remembrance of Amalek from under the heavens — thou dost not forget.