< דברים 22 >
לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך׃ | 1 |
Non videbis bovem fratris tui, aut ovem errantem, et præteribis: sed reduces fratri tuo,
ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו׃ | 2 |
etiamsi non est propinquus frater tuus, nec nosti eum: duces in domum tuam, et erunt apud te quamdiu quærat ea frater tuus, et recipiat.
וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם׃ | 3 |
Similiter facies de asino, et de vestimento, et de omni re fratris tui, quæ perierit: si inveneris eam, ne negligas quasi alienam.
לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו׃ | 4 |
Si videris asinum fratris tui aut bovem cecidisse in via, non despicies, sed sublevabis cum eo.
לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה׃ | 5 |
Non induetur mulier veste virili, nec vir utetur veste feminea: abominabilis enim apud Deum est qui facit hæc.
כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים׃ | 6 |
Si ambulans per viam, in arbore vel in terra nidum avis inveneris, et matrem pullis vel ovis desuper incubantem: non tenebis eam cum filiis,
שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים׃ | 7 |
sed abire patieris, captos tenens filios: ut bene sit tibi, et longo vivas tempore.
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו׃ | 8 |
Cum ædificaveris domum novam, facies murum tecti per circuitum: ne effundatur sanguis in domo tua, et sis reus labente alio, et in præceps ruente.
לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם׃ | 9 |
Non seres vineam tuam altero semine: ne et sementis quam sevisti, et quæ nascuntur ex vinea, pariter sanctificentur.
לא תחרש בשור ובחמר יחדו׃ | 10 |
Non arabis in bove simul et asino.
לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו׃ | 11 |
Non indueris vestimento, quod ex lana linoque contextum est.
גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה׃ | 12 |
Funiculos in fimbriis facies per quatuor angulos pallii tui, quo operieris.
כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה׃ | 13 |
Si duxerit vir uxorem, et postea odio habuerit eam,
ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים׃ | 14 |
quæsieritque occasiones quibus dimittat eam, objiciens ei nomen pessimum, et dixerit: Uxorem hanc accepi, et ingressus ad eam non inveni virginem:
ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה׃ | 15 |
tollent eam pater et mater ejus, et ferent secum signa virginitatis ejus ad seniores urbis qui in porta sunt:
ואמר אבי הנער אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה׃ | 16 |
et dicet pater: Filiam meam dedi huic uxorem: quam quia odit,
והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר׃ | 17 |
imponit ei nomen pessimum, ut dicat: Non inveni filiam tuam virginem: et ecce hæc sunt signa virginitatis filiæ meæ. Expandent vestimentum coram senioribus civitatis:
ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו׃ | 18 |
apprehendentque senes urbis illius virum, et verberabunt illum,
וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו׃ | 19 |
condemnantes insuper centum siclis argenti, quos dabit patri puellæ, quoniam diffamavit nomen pessimum super virginem Israël: habebitque eam uxorem, et non poterit dimittere eam omnibus diebus vitæ suæ.
ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער׃ | 20 |
Quod si verum est quod objicit, et non est in puella inventa virginitas,
והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃ | 21 |
ejicient eam extra fores domus patris sui, et lapidibus obruent viri civitatis illius, et morietur: quoniam fecit nefas in Israël, ut fornicaretur in domo patris sui: et auferes malum de medio tui.
כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃ | 22 |
Si dormierit vir cum uxore alterius, uterque morietur, id est, adulter et adultera: et auferes malum de Israël.
כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃ | 23 |
Si puellam virginem desponderit vir, et invenerit eam aliquis in civitate, et concubuerit cum ea,
והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃ | 24 |
educes utrumque ad portam civitatis illius, et lapidibus obruentur: puella, quia non clamavit, cum esset in civitate: vir, quia humiliavit uxorem proximi sui: et auferes malum de medio tui.
ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו׃ | 25 |
Sin autem in agro repererit vir puellam, quæ desponsata est, et apprehendens concubuerit cum ea, ipse morietur solus:
ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה׃ | 26 |
puella nihil patietur, nec est rea mortis: quoniam sicut latro consurgit contra fratrem suum, et occidit animam ejus, ita et puella perpessa est.
כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה׃ | 27 |
Sola erat in agro: clamavit, et nullus affuit qui liberaret eam.
כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו׃ | 28 |
Si invenerit vir puellam virginem, quæ non habet sponsum, et apprehendens concubuerit cum illa, et res ad judicium venerit:
ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו׃ | 29 |
dabit qui dormivit cum ea, patri puellæ quinquaginta siclos argenti, et habebit eam uxorem, quia humiliavit illam: non poterit dimittere eam cunctis diebus vitæ suæ.
לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו׃ | 30 |
Non accipiet homo uxorem patris sui, nec revelabit operimentum ejus.