דברים 2

1 ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים׃

Then we turned, and took our journey into the wilderness by the way to the Red Sea, as Jehovah spoke to me. And we encompassed mount Seir many days.

2 ויאמר יהוה אלי לאמר׃

And Jehovah spoke to me, saying,

3 רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה׃

Ye have encompassed this mountain long enough, turn northward.

4 ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃

And command thou the people, saying, Ye are to pass through the border of your brothers the sons of Esau, who dwell in Seir, and they will be afraid of you. Take ye good heed to yourselves therefore.

5 אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר׃

Do not contend with them, for I will not give you of their land, no, not so much as for the sole of the foot to tread on, because I have given mount Seir to Esau for a possession.

6 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃

Ye shall purchase food from them for money, that ye may eat, and ye shall also buy water from them for money, that ye may drink.

7 כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃

For Jehovah thy God has blessed thee in all the work of thy hand. He has known thy walking through this great wilderness. These forty years Jehovah thy God has been with thee; thou have lacked nothing.

8 ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃

So we passed by from our brothers the sons of Esau, who dwell in Seir, from the way of the Arabah from Elath and from Ezion-geber. And we turned and passed by the way of the wilderness of Moab.

9 ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה׃

And Jehovah said to me, Do not vex Moab, neither contend with them in battle, for I will not give thee of his land for a possession, because I have given Ar to the sons of Lot for a possession.

10 האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃

(The Emim dwelt in it formerly, a people great, and many, and tall, as the Anakim.

11 רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃

These also are accounted Rephaim, as the Anakim, but the Moabites call them Emim.

12 ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם׃

The Horites also dwelt in Seir formerly, but the sons of Esau succeeded them. And they destroyed them from before them, and dwelt in their stead, as Israel did to the land of his possession, which Jehovah gave to them.)

13 עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד׃

Now rise up, and get you over the brook Zered. And we went over the brook Zered.

14 והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃

And the days in which we came from Kadesh-barnea, until we came over the brook Zered, were thirty-eight years; until all the generation of the men of war were consumed from the midst of the camp, as Jehovah swore to them.

15 וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃

Moreover the hand of Jehovah was against them, to destroy them from the midst of the camp, until they were consumed.

16 ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם׃

So it came to pass, when all the men of war were consumed and dead from among the people,

17 וידבר יהוה אלי לאמר׃

that Jehovah spoke to me, saying,

18 אתה עבר היום את גבול מואב את ער׃

Thou are this day to pass over Ar, the border of Moab.

19 וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה׃

And when thou come near opposite the sons of Ammon, do not vex them, nor contend with them, for I will not give thee of the land of the sons of Ammon for a possession, because I have given it to the sons of Lot for a possession.

20 ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃

(That also is accounted a land of Rephaim. Rephaim dwelt in it formerly, but the Ammonites call them Zamzummim,

21 עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃

a people great, and many, and tall, as the Anakim. But Jehovah destroyed them before them, and they succeeded them, and dwelt in their stead,

22 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃

as he did for the sons of Esau, who dwell in Seir, when he destroyed the Horites from before them. And they succeeded them, and dwelt in their stead even to this day.

23 והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃

And the Avvim, who dwelt in villages as far as Gaza, the Caphtorim, who came forth out of Caphtor, destroyed them, and dwelt in their stead.)

24 קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃

Rise ye up, take your journey, and pass over the valley of the Arnon. Behold, I have given into thy hand Sihon the Amorite, king of Heshbon, and his land. Begin to possess it, and contend with him in battle.

25 היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך׃

This day I will begin to put the dread of thee and the fear of thee upon the peoples who are under the whole heaven, who shall hear the report of thee, and shall tremble, and be in anguish because of thee.

26 ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃

And I sent messengers out of the wilderness of Kedemoth to Sihon king of Heshbon with words of peace, saying,

27 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃

Let me pass through thy land. I will go along by the highway, I will turn neither to the right hand nor to the left.

28 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃

Thou shall sell me food for money, that I may eat, and give me water for money, that I may drink. Only let me pass through on my feet,

29 כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃

as the sons of Esau who dwell in Seir, and the Moabites who dwell in Ar, did to me, until I shall pass over the Jordan into the land which Jehovah our God gives us.

30 ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃

But Sihon king of Heshbon would not let us pass by him, for Jehovah thy God hardened his spirit, and made his heart obstinate, that he might deliver him into thy hand, as at this day.

31 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו׃

And Jehovah said to me, Behold, I have begun to deliver up Sihon and his land before thee. Begin to possess, that thou may inherit his land.

32 ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה׃

Then Sihon came out against us, he and all his people, to battle at Jahaz.

33 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו׃

And Jehovah our God delivered him up before us. And we smote him, and his sons, and all his people.

34 ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃

And we took all his cities at that time, and utterly destroyed every inhabited city, with the women and the little ones; we left none remaining.

35 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃

We only took the cattle for a prey to ourselves, with the spoil of the cities which we had taken.

36 מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃

From Aroer, which is on the edge of the valley of the Arnon, and from the city that is in the valley, even to Gilead, there was not a city too high for us. Jehovah our God delivered up all before us.

37 רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו׃

Only to the land of the sons of Ammon thou did not come near, all the side of the river Jabbok, and the cities of the hill-country, and wherever Jehovah our God forbad us.