דברים 12

1 אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה׃

Amo da Hina Gode Ea malasu. Dila da soge (dilia aowalalia Hina Gode da dili gesowale fima: ne dilima iaha) amo ganodini esalea, amo malasu amola hamoma: ne sia: i mae yolesili fa: no bobogema.

2 אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃

Dunu fi amo ilia soge dilia da lamu da ilia ogogosu ‘gode’ liligi amo goumia, eno agologa amola ifa hagudu amoga nodone sia: ne gadosa. Dilia amo sogebi huluane gugunufinisima.

3 ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא׃

Ilia oloda huluane goudane gugunufinisima. Ilia sema igi amo goudama. Ilia A: sela ifa momomogoi amo laluga gobema. Ilia loboga hamoi ogogosu ‘gode’ liligi abusa: ma amola ilia ogogosu ‘gode’ ilia dio amo sogebi ganodini bu mae dawa: ma: ne gugunufinisima.

4 לא תעשון כן ליהוה אלהיכם׃

Dilia da dilia Hina Godema nodone sia: ne gadosea, ilia hou defele mae hamoma.

5 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה׃

Be dilia Hina Gode da dilia fi huluane amo ganodini sogebi afae ilegemu. Amoga E da esalumu amola E da Ea Dio ilegemu. Amo sogebiga, dilia Hina Godema nodone sia: ne gadoma.

6 והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם׃

Amoga, dilia laluga gobei iasu, gobele salasu, ‘daide’ (dilia gagui liligi nabuane mogili, afae Godema imunu iasu liligi), dilia imunu ilegele sia: i liligi, dilia hahawane udigili iasu amola dilia ohe fi magobo mano amo huluane gaguli misa.

7 ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך׃

Hina Gode da dilima hahawane dogolegesu hou bagade i dagoi. Dilia amola dilia sosogo fi da E ba: ma: ne, ha: i manu noga: iwane dilia hawa: hamobeba: le lai amo manu.

8 לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו׃

Amo esoha dilia musa: hou defele mae hamoma. Musa: asili wali dilia da nodone sia: ne gadosu hou dilisu hanaiga hamosu.

9 כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃

Bai dilia da soge amo dilia Hina Gode da dilima dili olofoiwane esaloma: ne iaha amo ganodini hame golili sa: i.

10 ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח׃

Dilia da Yodane Hano degesea, Hina Gode da dili amo soge gesowale fima: ne dili fidimu. E da dilima ha lai ilima dili gaga: mu amola dilia da olofoiwane esalumu.

11 והיה המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה׃

Hina Gode da sogebi afadafa amoga dilia da Ema nodosu hou hamoma: ne ilegemu. Amogawi na sia: i liligi huluane Ema gaguli misa. Amo da dilia gobele salasu liligi, dilia ‘daide’, hahawane udigili iasu amola noga: i iasu dilia da Godema imunusa: ilegele sia: i.

12 ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם׃

Dilia, dilia mano, dilia hawa: hamosu dunu amola Lifai dunu dilia moilai ganodini esala, amo huluane Gode hahawane ba: ma: ne, hahawane hamoma. Lifai dunu da ilisu soge hame gagubiba: le, ilima dawa: ma.

13 השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה׃

Dilia gobele salasu amo udigili dilia hanaiga sogebi enoenoi amoga mae ima.

14 כי אם במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך׃

Be sogebi afadafa Hina Gode Ea ilegei sogebi, dilia fi afae ilia soge ganodini amoga dilia gobele salasu ima. Amo sogebi dilia gobei iasu ima amola na hamoma: ne sia: i liligi huluane hamoma.

15 רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל׃

Be dilia esalebe sogebi amo ganodini dilia ohe fi medole legele manu da defea. Hina Gode E dilima iasu defele manu da defea. Dilia huluane (ledo hamoi dunu amola ledo hame hamoi defele), huluane manu da defea. Amo hu dilia ‘dia’ o ‘a: deloubi’ medole legei defele moma.

16 רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים׃

Be ilia maga: me mae moma. Ilia maga: me amo dilia hano agoane osoboga sogadigima.

17 לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃

Dilia Hina Godema iasu liligi amo huluane dilia esalebe sogebi amoga mae moma. Amo da dilia gagoma ‘daide’, waini, dilia olife susuligi, dilia bulamagau, sibi, magobo mano, dilia Godema hahawane udigili iasu sia: i amola iasu liligi eno huluane.

18 כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך׃

Dilia, dilia mano, dilia hawa: hamosu dunu amola Lifai dunu dilia moilai ganodini esala, amo iasu liligi dilia Hina Gode ba: ma: ne Ea ilegei nodone sia: ne gadosu sogebi amo ganodini fawane moma. Amola dilia hamoi huluane dawa: beba: le, dilia amogawi hahawane ba: ma.

19 השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך׃

Amola dilia soge amo ganodini esalea, Lifai dunu mae gogolema.

20 כי ירחיב יהוה אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר׃

Dilia Hina Gode da Ea sia: i defele dilia soge bu bagade hamosea, dilia ohe hu hanai galea defele moma.

21 כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך׃

Be nodosu sogebi amo Hina Gode da ilegei, amo da dilia sogebi amoga sedade ba: sea, defea, bulamagau o sibi amo Hina Gode da dilima i, amo medole legele dilia diasuga manu da defea. Na da amo dilima sia: i dagoi.

22 אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו׃

Dunu huluane, ledo gala o ledo hamedei, huluane manu da defea. Amo hu dilia ‘dia’ o ‘a: deloubi’ medole legei amo defele moma.

23 רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר׃

Be hu amo ganodini maga: me diala, amo mae moma. Bai esalusu da maga: me amo ganodini diala amola dilia esalusu amola hu gilisili manu da defea hame.

24 לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים׃

Dilia maga: me ha: i manu agoane mae moma. Be amo hano agoane osoboga sogadigima.

25 לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה׃

Dilia da amo hamoma: ne sia: i noga: le nabasea, dilia amola diligaga fi da hahawane ahoanumu amola Hina Gode da dilia hou hahawane ba: mu.

26 רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה׃

Dilia Hina Godema imunu ilegele sia: i liligi amo huluane ilegei nodosu sogebi amoga gaguli masa.

27 ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל׃

Amogawi gobele salasu liligi ima. Dilia amo liligi Hina Gode Ea oloda da: iya gogo gobele salima. Amola gobele salasu eno amo dilia ohe hu manu amola maga: me oloda da: iya sogadigimu amo amola ima.

28 שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך׃

Dilia mae yolesili, na hamoma: ne sia: i huluane noga: le nabawane hamoma. Amasea, dilia amola diligaga fi da hahawane esalumu. Bai Hina Gode da amo moloidafa hou hahawane ba: sa.

29 כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם׃

Dilia da amo dunu fi ilia sogega golili dasea, dilia Hina Gode da amo fi huluane gugunufinisimu. Amasea, dilia amo sogega osobo dogone fimu.

30 השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני׃

Hina Gode da amo dunu fi huluane gugunufinisi dagosea, dawa: ma! Dilia da bogosu ba: sa: besa: le, ilia sia: ne gadosu hou mae lalegaguma. Ilia ogogosu ‘gode’ ilima sia: ne gadosu hou amo dilia hamomusa: , mae hogoma.

31 לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם׃

Dilia Hina Godema sia: ne gadosea amola nodosea, ilia hou defele mae hamoma. Bai ilia sia: ne gadosu amo ganodini ilia wadela: idafa hou (Gode da amo hou higasa) amo hamosa. Ilia hou afae da ilia da ilila: manolali oloda da: iya laluga gobele sala.

32 את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו׃

Na sia: i huluane noga: le nabawane hamoma. Amoga hou eno mae gilisima amola amoga hou eno mae fadegale fasima.