דברים 10

1 בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ׃

At that time, said Yahweh unto me—Cut thee out two tables of stone like the first, and come up unto me into the mountain, —and make thee an ark of wood;

2 ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון׃

that I may write, upon the tables, the words which were on the first tables which thou brakest in pieces, —then shalt thou put them in the ark.

3 ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי׃

So I made an ark of acacia wood, and cut out two tables of stone like the first, —and went up the mountain, having the two tables in my hand.

4 ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי׃

And he wrote upon the tables according to the first writing—the ten words, which Yahweh had spoken unto you in the mountain, out of the midst of the fire in the day of the convocation, —and Yahweh delivered them unto me.

5 ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה׃

Then turned I, and came down out of the mountain, and put the tables in the ark which I had made, —and they have remained there, as Yahweh commanded me.

6 ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו׃

And, the sons of Israel, set forward out of Beeroth Bene-jaakan to Moserah, —there, died Aaron and was buried there, and Eleazar his son became priest in his stead.

7 משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים׃

From thence, set they forward unto the Gudgodah, —and from the Gudgodah to Jotbathah, a land of torrents of water.

8 בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה׃

At that time, did Yahweh separate the tribe of Levi, to bear the ark of the covenant of Yahweh, —to stand before Yahweh to wait upon him and to bless in his name (until this day).

9 על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו׃

For this cause, hath Levi neither portion nor inheritance with his brethren, —Yahweh, is his inheritance, as Yahweh thy God spake unto him.

10 ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך׃

But, I, stayed in the mountain according to the former days, forty days and forty nights, —and Yahweh hearkened unto me at that time also, Yahweh was not willing, to destroy thee.

11 ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו וירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם׃

So then Yahweh said unto me, Up with thee—to break away onward, before the people, —that they may enter in and possess the land, which I sware unto their fathers, to give unto them.

12 ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך׃

Now, therefore, O Israel, what is, Yahweh thy God, asking of thee, —but to revere Yahweh thy God to walk in all his ways, and to love him, and to serve Yahweh thy God, with all thy heart, and with all thy soul:

13 לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך׃

to keep the commandments of Yahweh and his statutes, which I am commanding thee to-day, —for thy good?

14 הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה׃

Lo! unto Yahweh thy God, belong the heavens even the highest heavens, —the earth, with all that is therein.

15 רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה׃

Only unto thy fathers, Yahweh became attached so as to love them, —therefore made he choice of their seed after them—of you—out of all the peoples, (as at this day).

16 ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד׃

Therefore must ye circumcise the foreskin of your hearts, —and your necks, must ye stiffen no more.

17 כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד׃

For as touching Yahweh your God, he, is God of gods, and Lord of lords; the great the mighty, and the fearful GOD, who respecteth not persons, nor accepteth a bribe;

18 עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה׃

executing the vindication of the orphan and the widow, —and loving a sojourner, giving him food and raiment.

19 ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃

Therefore shall ye love the sojourner, —for sojourners, became ye in the land of Egypt.

20 את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע׃

Yahweh thy God, shalt thou revere, Him, shalt thou serve, —And unto him, shalt thou cleave, And in his name, shalt thou swear.

21 הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך׃

He, is thy song of praise, And, he, thy God, —who hath done with thee these great and fearful things, which thine own eyes have seen.

22 בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב׃

As seventy souls, went thy fathers down to Egypt, —and, now, Yahweh thy God hath made thee like the stars of the heavens for multitude.