דניאל 3
| נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל׃ | 1 |
King Nebuchadnezzar ordered his men to make a gold statue. It was (90 feet/27 meters) high and (9 feet/2.7 meters) wide. They set it up in the Dura plain in Babylon province.
| ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ | 2 |
Then he sent messages to all the provincial governors, the district governors, the chief advisors, the counselors, the various judges, and all the other officials in the province. He told them to come to the dedication of the statue that he had set up.
| באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר׃ | 3 |
When they all arrived, they all stood in front of that statue.
| וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא׃ | 4 |
Then an announcer shouted, “You people who come from many countries and many people-groups and [who speak many] languages, listen to what the king has commanded!
| בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ | 5 |
When you hear the sounds made by the trumpets, the flutes, the guitars, the harps, the wind instruments, and all the other musical instruments, bow down to worship King Nebuchadnezzar’s gold statue.
| ומן די לא יפל ויסגד בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃ | 6 |
Anyone who refuses to do that will be thrown into a blazing furnace!”
| כל קבל דנה בה זמנא כדי שמעין כל עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ | 7 |
So when all those people who had gathered heard the sounds made by the musical instruments, they all bowed down to worship the statue.
| כל קבל דנה בה זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא׃ | 8 |
But some of the men who studied the stars went to the king.
| ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃ | 9 |
They reported to him, “We hope that you, O king, will live a long time!
| אנתה מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסיפניה וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא׃ | 10 |
You decreed that all the officials [whom you had gathered] should bow down and worship the gold statue when they heard the sounds made by the musical instruments.
| ומן די לא יפל ויסגד יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃ | 11 |
You also decreed that those who refused to do that would be thrown into a blazing furnace.
| איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא שמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ | 12 |
Sir, there are some men from Judah whom you have appointed to be officials in Babylon province who have not obeyed your decree. Their names are Shadrach, Meshach, and Abednego. They have refused to worship your god and the gold statue that you have set up.”
| באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃ | 13 |
Nebuchadnezzar became very angry. He commanded [his soldiers] to bring in Shadrach, Meshach, and Abednego. When they were brought to him,
| ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ | 14 |
Nebuchadnezzar said to them, “Is it true that you three men have refused to worship my gods or the gold statue that I have set up?
| כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת והן לא תסגדון בה שעתה תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי׃ | 15 |
[If that is true, ] I will give you one more chance. If you bow down to worship the statue that I have set up when you hear the sounds of the musical instruments, fine. But if you refuse, you will be thrown immediately into the blazing furnace. Then (what god will be able to rescue you from my power?/no god will be able to rescue you from my power!)” [RHQ]
| ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא חשחין אנחנה על דנה פתגם להתבותך׃ | 16 |
Shadrach, Meshach, and Abednego replied, “Nebuchadnezzar, we do not need to defend our [actions] to you in this matter.
| הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישיזב׃ | 17 |
If we are thrown into the blazing furnace, the God whom we worship is able to rescue us. Sir, he will rescue us from your power.
| והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך לא איתנא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד׃ | 18 |
But [even] if he does not [rescue us], you need to know that we will never worship your gods or the gold statue that you have set up.”
| באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה׃ | 19 |
Nebuchadnezzar was extremely angry. [His being very angry even] showed on his face. He commanded that the furnace should be made seven times as hot as usual.
| ולגברין גברי חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃ | 20 |
[After that was done, ] he commanded some of the [very] strong men of his army to tie Shadrach, Meshach and Abednego, and [then] to throw them into the blazing furnace.
| באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא׃ | 21 |
So [the soldiers] tied them up and threw them into the furnace, while they were wearing their clothes.
| כל קבל דנה מן די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא׃ | 22 |
Because the fire had been made very hot because the king had very strongly ordered them to do that, the flames [leaped out and] killed the soldiers as they were throwing the men into the fire!
| וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא אתון נורא יקדתא מכפתין׃ | 23 |
So Shadrach, Meshach, and Abednego fell into the roaring flames.
| אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃ | 24 |
But as Nebuchadnezzar was watching, he was amazed. He suddenly jumped up and shouted to his advisors, “Did we tie up three men and throw them into the flames, or not?” They replied, “Yes, O king, [we did].”
| ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין׃ | 25 |
Nebuchadnezzar shouted, “[Look]! I see four men in the fire! They have no ropes on them, they are walking around, and [the flames] are not hurting them! And the fourth man looks like a divine being!”
| באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא׃ | 26 |
Nebuchadnezzar came closer to the opening of the flaming furnace, and he shouted, “Shadrach, Meshach, and Abednego, you who worship the Supreme God, come out of there! Come here!” So they stepped out of the fire.
| ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃ | 27 |
Then all the king’s officials crowded around them. They saw that the flames had not harmed them. The flames had not [even] singed any of the hair on their heads or scorched any of their clothes! There was not [even] any smell of smoke on them!
| ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון׃ | 28 |
[Then] Nebuchadnezzar said, “Praise the God whom Shadrach, Meshach, and Abednego [worship]! He sent one of his angels to rescue these [three] men who worship him and trust in him. They ignored my command; they insisted that they would worship only their God, and were willing to die instead of worshiping any other god.
| ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר שלה על אלההון די שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה׃ | 29 |
Therefore, I am [now] making this decree: ‘If any people, from any country or people-group or any language group, criticize the God whom Shadrach, Meshach, and Abednego worship, they will be cut in pieces and their houses [will be torn down and] made into a pile of rubble. There is no other god who can rescue people like this!’”
| באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל׃ | 30 |
Then the king gave Shadrach, Meshach, and Abednego more important positions in Babylon province than they had before.
