דניאל 2
| ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו׃ | 1 |
In the second year of the reign of Nebuchadnezzar, he had dreams. His mind was troubled, and he could not sleep.
| ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך׃ | 2 |
Then the king summoned the magicians and those who claimed to speak with the dead. He also called the sorcerers and wise men. He wanted them to tell him about his dreams. So they came in and stood before the king.
| ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום׃ | 3 |
The king said to them, “I have had a dream, and my mind is anxious to know what the dream means.”
| וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשרא נחוא׃ | 4 |
Then the wise men spoke to the king in Aramaic, “King, live forever! Tell the dream to us, your servants, and we will reveal the meaning.”
| ענה מלכא ואמר לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון׃ | 5 |
The king replied to the wise men, “This matter has been settled. If you do not reveal the dream to me and interpret it, your bodies will be torn apart and your houses made into rubbish heaps.
| והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני׃ | 6 |
But if you will tell me the dream and its meaning, you will receive gifts from me, a reward, and great honor. So tell to me the dream and its meaning.”
| ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה׃ | 7 |
They replied again and said, “Let the king tell us, his servants, the dream and we will tell you its meaning.”
| ענה מלכא ואמר מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא׃ | 8 |
The king answered, “I know for certain that you want more time because you see how firm my decision is about this.
| די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני׃ | 9 |
But if you do not tell me the dream, there is only one sentence for you. You have decided to prepare false and deceptive words that you agreed together to say to me until I change my mind. So then, tell me the dream, and then I will know you can interpret it for me.”
| ענו כשדיא קדם מלכא ואמרין לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי׃ | 10 |
The wise men replied to the king, “There is not a man on earth able to meet the king's demand. There is no great and powerful king who has demanded such a thing from any magician, or from anyone who claims to speak with the dead, or from a wise man.
| ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי׃ | 11 |
What the king demands is difficult, and there is no one who can tell it to the king except the gods, and they do not live among humans.”
| כל קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל׃ | 12 |
This made the king angry and very furious, and he gave an order to destroy all those in Babylon who were known for their wisdom.
| ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה׃ | 13 |
So the decree went out that all those who were known for their wisdom were to be put to death. Because of this decree, they searched for Daniel and his friends so they could be put to death.
| באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל׃ | 14 |
Then Daniel replied with prudence and discretion to Arioch the commander of the king's bodyguard, who had come to kill all those in Babylon who were known for their wisdom.
| ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל׃ | 15 |
Daniel asked the king's commander, “Why is the king's decree so urgent?” So Arioch told Daniel what had happened.
| ודניאל על ובעה מן מלכא די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא׃ | 16 |
Then Daniel went in and requested an appointment with the king so that he could present the interpretation to the king.
| אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע׃ | 17 |
Then Daniel went to his house and explained to Hananiah, Mishael, and Azariah, what had happened.
| ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל׃ | 18 |
He urged them to seek mercy from the God of heaven concerning this mystery so that he and they might not be killed with the rest of the men of Babylon who were known for their wisdom.
| אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא׃ | 19 |
That night the mystery was revealed to Daniel in a vision. Then Daniel praised the God of heaven
| ענה דניאל ואמר להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא׃ | 20 |
and said, “Praise the name of God forever and ever; for wisdom and power belong to him.
| והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה׃ | 21 |
He changes the times and seasons; he removes kings and places kings on their thrones. He gives wisdom to the wise and knowledge to those who have understanding.
| הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא׃ | 22 |
He reveals the deep and hidden things because he knows what is in the darkness, and the light lives with him.
| לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא׃ | 23 |
God of my ancestors, I thank you and praise you for the wisdom and power you gave to me. Now you have made known to me what we asked of you, you have made known to us the matter that concerns the king.”
| כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא׃ | 24 |
Then Daniel went in to see Arioch (the one the king appointed to kill everyone who was wise in Babylon). He went and said to him, “Do not kill the wise men in Babylon. Take me to the king and I will show the king the interpretation of his dream.”
| אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע׃ | 25 |
Then Arioch quickly brought in Daniel before the king and said, “I have found among the exiles of Judah a man who will reveal the meaning of the king's dream.”
| ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך כהל להודעתני חלמא די חזית ופשרה׃ | 26 |
The king said to Daniel (who was called Belteshazzar), “Are you able to tell me the dream that I saw and its meaning?”
| ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא׃ | 27 |
Daniel answered the king and said, “The mystery that the king has asked about cannot be revealed by those who have wisdom, nor by those who claim to speak with the dead, nor by magicians, and not by astrologers.
| ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא׃ | 28 |
Nevertheless, there is a God who lives in the heavens, who reveals mysteries, and he has made known to you, King Nebuchadnezzar, what will happen in the days to come. These were your dream and the visions of your mind as you lay on your bed.
| אנתה מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא׃ | 29 |
As for you, king, your thoughts on your bed were about things to come, and the one who reveals mysteries has made known to you what is about to happen.
| ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע׃ | 30 |
As for me, this mystery was not revealed to me because of any wisdom that I have more than any other living person. This mystery was revealed to me so that you, king, may understand the meaning, and so that you may know the thoughts deep within you.
| אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל׃ | 31 |
King, you looked up and you saw a large statue. This statue, which was very powerful and bright, stood before you. Its brightness was terrifying.
| הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש׃ | 32 |
The head of the statue was made of fine gold. Its breast and arms were of silver. Its middle and its thighs were made of bronze,
| שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף׃ | 33 |
and its legs were made of iron. Its feet were made partly of iron and partly of clay.
| חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון׃ | 34 |
You looked up, and a stone was cut out, although not by human hands, and it struck the statue on its feet of iron and clay, and it shattered them.
| באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא׃ | 35 |
Then the iron, clay, bronze, silver, and gold at the same time were broken into pieces and became like the chaff of the threshing floors in the summer. The wind carried them away and there was no trace of them left. But the stone that struck the statue became a great mountain and filled the whole earth.
| דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא׃ | 36 |
This was your dream. Now we will tell the king the meaning.
| אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך׃ | 37 |
You, king, are king of the kings to whom the God of heaven has given the kingdom, the power, the strength, and the honor.
| ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא׃ | 38 |
He has given into your hand the place where the human beings live. He has given over the animals of the fields and the birds of the heavens into your hand, and he has made you rule over them all. You are the statue's head of gold.
| ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא׃ | 39 |
After you, another kingdom will arise that is inferior to you, and yet a third kingdom of bronze will rule over all the earth.
| ומלכו רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלין תדק ותרע׃ | 40 |
There will be a fourth kingdom, strong as iron, because iron breaks other things into pieces and shatters everything. It will shatter all these things and crush them.
| ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון חסף די פחר ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא׃ | 41 |
Just as you saw, the feet and toes were partly made of baked clay and partly made of iron, so it will be a divided kingdom; some of the strength of iron will be in it, just as you saw iron mixed with the soft clay.
| ואצבעת רגליא מנהון פרזל ומנהון חסף מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה׃ | 42 |
As the toes of the feet were partly made of iron and partly made of clay, so the kingdom will be partly strong and partly brittle.
| די חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא׃ | 43 |
As you saw the iron mixed with soft clay, so the people will be a mixture; they will not stay together, just as iron does not mix with clay.
| וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃ | 44 |
In the days of those kings, the God of heaven will set up a kingdom that will never be destroyed, nor will it be conquered by another people. It will break the other kingdoms into pieces and put an end to all of them, and it will remain forever.
| כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה׃ | 45 |
Just as you saw, a stone was cut out of the mountain, but not by human hands. It broke the iron, bronze, clay, silver, and gold into pieces. The great God has made known to you, king, what will happen after this. The dream is true and this interpretation is reliable.”
| באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה׃ | 46 |
King Nebuchadnezzar fell on his face before Daniel and honored him; he commanded that an offering be made and that incense be offered up to him.
| ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה׃ | 47 |
The king said to Daniel, “Truly your God is the God of gods, the Lord of kings, and the one who reveals mysteries, for you have been able to reveal this mystery.”
| אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין על כל חכימי בבל׃ | 48 |
Then the king made Daniel highly honored and gave him many wonderful gifts. He made him ruler over the whole province of Babylon. Daniel became chief governor over the wisest men of Babylon.
| ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא׃ | 49 |
Daniel made a request of the king, and the king appointed Shadrach, Meshach, and Abednego to be administrators over the province of Babylon. But Daniel remained at the king's court.
