< דניאל 12 >
ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר׃ | 1 |
And at that time shall Michael stand up, the great prince which standeth for the children of thy people: and there shall be a time of trouble, such as never was since there was a nation even to that same time: and at that time thy people shall be delivered, every one that shall be found written in the book.
ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם׃ | 2 |
And many of them that sleep in the dust of the earth shall awake, some to everlasting life, and some to shame and everlasting contempt.
והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׃ | 3 |
And they that be wise shall shine as the brightness of the firmament; and they that turn many to righteousness as the stars for ever and ever.
ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת׃ | 4 |
But thou, O Daniel, shut up the words, and seal the book, even to the time of the end: many shall run to and fro, and knowledge shall be increased.
וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר׃ | 5 |
Then I Daniel looked, and, behold, there stood other two, the one on the brink of the river on this side, and the other on the brink of the river on that side.
ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות׃ | 6 |
And one said to the man clothed in linen, which was above the waters of the river, How long shall it be to the end of these wonders?
ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה׃ | 7 |
And I heard the man clothed in linen, which was above the waters of the river, when he held up his right hand and his left hand unto heaven, and sware by him that liveth fear ever that it shall be for a time, times, and an half; and when they have made an end of breaking in pieces the power of the holy people, all these things shall be finished.
ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה׃ | 8 |
And I heard, but I understood not: then said I, O my lord, what shall be the issue of these things?
ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ׃ | 9 |
And he said, Go thy way, Daniel: for the words are shut up and sealed till the time of the end.
יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו׃ | 10 |
Many shall purify themselves; and make themselves white, and be refined; but the wicked shall do wickedly; and none of the wicked shall understand: but they that be wise shall understand.
ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים׃ | 11 |
And from the time that the continual [burnt offering] shall be taken away, and the abomination that maketh desolate set up, there shall be a thousand two hundred and ninety days.
אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה׃ | 12 |
Blessed is he that waiteth, and cometh to the thousand three hundred and five and thirty days.
ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃ | 13 |
But go thou thy way till the end be: for thou shalt rest, and shalt stand in thy lot, at the end of the days.