אֶל־הַקּוֹלַסִּים 4

1 אתם האדנים תנו לעבדיכם הישר והשוה ודעו כי גם אתם יש לכם אדון בשמים׃

2 התמידו בתפלה ושקדו בה בתודה׃

3 והתפללו גם בעדנו למען יפתח לנו האלהים את שער הדבור לחות את סוד המשיח אשר בעבורו אסור אנכי׃

4 למען אשר אגלה אתו כמשפט עלי לחות׃

5 התהלכו בחכמה עם אשר בחוץ והוקירו את העת׃

6 דבריכם יהיו נעימים בכל עת וממלחים במלח למען תדעו להשיב דבר לכל אדם׃

7 את כל הקרת אותי וידיעכם טוכיקוס האח החביב והמשרת הנאמן ועבד עמיתי באדון׃

8 אשר לזאת שלחתיהו אליכם למען ידע את דבריכם וינחם את לבבכם׃

9 עם אוניסימוס האח הנאמן והחביב אשר הוא מכם המה יודיעו אתכם את כל דברינו פה׃

10 ארסטרכוס השבוי עמי יחד שאל לשלומכם ומרקוס בן אחות בר נבא אשר צויתם עליו אם יבוא אליכם תקבלהו׃

11 וישוע הנקרא יוסטוס אשר הם מן המולים אלה לבדם מן העזרים למלכות האלהים היו לי לנחמה׃

12 אפפרס אשר הוא מכם שאל לשלומכם משרת המשיח הנאבק בעדכם בתפלתיו בכל עת למען תעמדו שלמים ומלאים דעת בכל רצון אלהים׃

13 כי מעיד אני עליו כי קנאה גדולה הוא מקנא לכם ולאנשי לודקיא ולאנשי הירפוליס׃

14 לוקס הרופא החביב ודימס שאלים לשלומכם׃

15 שאלו לשלום האחים אשר בלודקיא ולשלום נומפס והקהלה אשר בביתו׃

16 ואחרי קראם את האגרת הזאת לפניכם עשו שתקרא גם בקהל לודקיים ואת אשר ללודקיא תקראוה גם אתם׃

17 ואמרו אל ארכפוס שית לבך לעבודה אשר קבלתה באדון למען תמלאנה׃

18 שאלת השלום מידי אני פולוס זכרו את מוסרי החסד עמכם אמן׃