עמוס 8

1 כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ׃

The Lord God showed me this: a basket of summer fruit.

2 ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו׃

‘What do you see, Amos?’ he asked. I replied, ‘A basket of ripe summer fruit.’ Then the Lord said to me: The time is ripe for my people Israel, I will no longer overlook their crimes.

3 והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס׃

The singing women in the palace will howl on that day, says the Lord: Corpses everywhere, thrown out in silence.

4 שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃

Listen to this, you who trample on the needy, who oppress the poor of the earth,

5 לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה׃

saying: When will the feast of the new moon be over so that we may sell grain? And the sabbath ended so that we may offer wheat for sale? Reducing the measure and increasing the price, cheating with false scales,

6 לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר׃

mixing the sweepings in with the wheat. Then we can buy the poor for money, the needy for a pair of shoes.

7 נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם׃

Now the Lord has taken an oath by the Pride of Jacob: I will never forget all their deeds!

8 העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃

Because of this won’t the land quake, and all its inhabitants mourn? Won’t the whole of it rise like the Nile, churn and subside like the Nile in Egypt?

9 והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃

On that day, says the Lord God, I will make the sun set at noon and darken the earth in broad daylight.

10 והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃

I will turn your feasts into mourning, all your songs into dirges. I will cause you to dress in sackcloth, every head shaved. I will make you mourn like you have lost your only son, all that happens will end in bitterness.

11 הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה׃

The day is coming, says the Lord God, when I will send hunger in the land. Not a famine of bread or thirst for water, but for hearing the message of the Lord.

12 ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו׃

Then they will wander from sea to sea, from the north to the east, to seek a message from the Lord, but they will not find it.

13 ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא׃

In that day beautiful girls and strong young men will faint from thirst.

14 הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד׃

Those who take oaths by the shameful idol of Samaria, who swear, “As surely as your God lives, O Dan!” and, “By the sacred way to Beer-sheba!” – they will fall and never rise again.