הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃ | 1 |
עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם׃ | 2 |
המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃ | 3 |
השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃ | 4 |
הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר׃ | 5 |
השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃ | 6 |
לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃ | 7 |
נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃ | 8 |
והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃ | 9 |
ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃ | 10 |
כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃ | 11 |
הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃ | 12 |
השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃ | 13 |
כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה׃ | 14 |