עמוס 6
| הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃ | 1 |
Woe [to] those secure in Zion, And those confident in the mount of Samaria, The marked of the chief of the nations, And come to them have the house of Israel.
| עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם׃ | 2 |
Pass ye over [to] Calneh and see, And go thence [to] Hamath the great, And go down [to] Gath of the Philistines, Are [they] better than these kingdoms? Greater [is] their border than your border?
| המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃ | 3 |
Who are putting away the day of evil, And ye bring nigh the seat of violence,
| השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃ | 4 |
Who are lying down on beds of ivory, And are spread out on their couches, And are eating lambs from the flock, And calves from the midst of the stall,
| הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר׃ | 5 |
Who are taking part according to the psaltery, Like David they invented for themselves instruments of music;
| השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃ | 6 |
Who are drinking with bowls of wine, And [with] chief perfumes anoint [themselves], And have not been pained for the breach of Joseph.
| לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃ | 7 |
Therefore now they remove at the head of the captives, And turned aside is the mourning-feast of stretched-out ones.
| נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃ | 8 |
Sworn hath the Lord Jehovah by Himself, An affirmation of Jehovah, God of Hosts: I am abominating the excellency of Jacob, And his high places I have hated, And I have delivered up the city and its fulness.
| והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃ | 9 |
And if there are left ten persons in one house, It hath come to pass — that they have died.
| ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃ | 10 |
And lifted him up hath his loved one, even his burner, To bring forth the bones from the house, And he said to him who [is] in the sides of the house, 'Is there yet with thee?' And he said, 'None,' then he said, 'Hush! Save to make mention of the name of Jehovah.'
| כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃ | 11 |
For lo, Jehovah is commanding, And He hath smitten the great house [with] breaches, And the little house [with] clefts.
| הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃ | 12 |
Do horses run on a rock? Doth one plough [it] with oxen? For ye have turned to gall judgment, And the fruit of righteousness to wormwood.
| השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃ | 13 |
O ye who are rejoicing at nothing, Who are saying, 'Have we not by our strength taken to ourselves horns?'
| כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה׃ | 14 |
Surely, lo, I am raising against you a nation, O house of Israel, An affirmation of Jehovah, God of Hosts, And they have oppressed you from the coming in to Hamath, Unto the stream of the desert.
