עמוס 6

1 הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃

Woe to those that are free from care in Zion, and that are in safety on the mount of Samaria, who are named the chief of the nations, to whom the house of Israel come!

2 עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם׃

Pass ye over unto Calneh, and see; and go from there to Chamath-rabbah; then go down to Gath of the Philistines: whether they be better than these kingdoms? or whether their territory be greater than your territory?

3 המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃

[Ye] that deem far away the evil day, and cause the seat of violence to come near;

4 השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃

That lie upon beds of ivory, and are stretched out upon their couches, and eat lambs out of the flock, and calves out of the midst of the stall;

5 הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר׃

That chant to the sound of the psaltery, and like David's do they imagine their instrument of music to be;

6 השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃

That drink out of wine-bowls, and anoint themselves with the costliest of ointments; but who feel no pain for the wound of Joseph.

7 לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃

Therefore now shall they go into exile at the head of exiles, and the noisy banquet of those that were stretched out shall pass away.

8 נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃

The Lord Eternal hath sworn by his own existence, saith the Lord the God of hosts, I abhor the pride of Jacob, and his palaces do I hate: therefore will I surrender up [to the enemy] the city with all that filleth it.

9 והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃

And it shall come to pass, that if there remain ten men in one house, they shall die.

10 ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃

And should a man's uncle or relative carry him forth, to bring out the bones out of the house, and say unto him that is in the recesses of the house, Is there yet any one with thee? he will say, There is no one left. Then will he say, Be silent; for we may not make mention of the name of the Lord.

11 כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃

For, behold, the Lord commandeth, and he will smite the great house with breaches, and the little house with clefts.

12 הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃

Do horses ever run upon the rock? or will one plough there with oxen? that ye have turned justice into poison, and the fruit of righteousness into wormwood;

13 השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃

Ye who rejoice for a thing of naught, who say, Have we not through our own strength procured ourselves horns?

14 כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה׃

For, behold, I will raise up against you a nation, O house of Israel, saith the Lord the God of hosts, and they shall oppress you from the entrance of Chamath unto the brook of the wilderness.