עמוס 5

1 שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

Hörer, I af Israels hus, detta ordet: ty jag måste göra denna klagovisona öfver eder.

2 נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃

Jungfrun Israel är fallen, så att hon intet mer uppstå kan; hon är stött neder till jordena, och ingen är som upphjelper henne.

3 כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃

Ty så säger Herren Herren: Den staden, der tusende utgå, der skola icke utan hundrade qvar blifva i och der hundrade utgå, skola icke utan tio igen behållne blifva i Israels bus.

4 כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃

Derföre, så säger Herren till Israels hus: Söker mig, så skolen I lefva.

5 ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃

Söker icke BethEl, och kommer intet till Gilgal, och går icke till BerSeba; förty Gilgal, skall varda fånget bortfördt, och BethEl skall i jämmer komma.

6 דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃

Söker Herran, så skolen I lefva, på det i Josephs huse icke uppågå skall en eld, hvilken förtärer, och icke utsläckas kan uti BethEl.

7 ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃

I som förvänden rätten uti malört, och stöten rättvisona neder till jordena;

8 עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃

Han gör sjustjernorna och Orion han gör af mörkret morgonen, och af dagen mörka nattena; han kallar vattnet i hafvena, och gjuter det uppå jordenes krets; han heter Herren;

9 המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃

Den der en förstöring beställer öfver den starka, och låter komma en förstöring öfver den fasta staden.

10 שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃

Men de äro honom gramse, som dem uppenbara straffar, och hafva en styggelse vid den som helsosamt lärer.

11 לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃

Derföre, efter I undertrycken den fattiga, och tagen korn af honom i storom bördom, så skolen I icke bo uti husomen, som I af huggen sten uppbyggt hafven, och icke dricka det vin, som I uti de sköna vingårdar planterat hafven.

12 כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

Ty jag vet edor öfverträdelse, den mycken är, och edra synder, de der starka äro; huru I trängen de rättfärdiga, och tagen gåfvor, och undertrycken de fattiga i domenom.

13 לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃

Derföre måste den kloke tiga på den tiden; ty det är en ond tid.

14 דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃

Söker det goda, och icke det onda, på det I lefva mågen; så skall Herren Gud Zebaoth vara med eder, såsom I berömmen.

15 שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃

Hater det onda, och älsker det goda; skaffer rätt i portenom; så skall Herren Gud Zebaoth vara nådelig öfver de igenlefda i Joseph.

16 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃

Derföre, så säger Herren Gud Zebaoth, Herren: Det skall varda klagogråt på alla gator, och på alla vägar skall man säga: Ack ve, ack ve! Och man skall kalla åkermannen till sorg, och till klagogråt den der gråta kan.

17 ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃

Uti alla, vingårdar skall klagogråt vara; ty jag vill fara fram ibland eder, säger Herren.

18 הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃

Ve dem som begära Herrans dag! Hvad skall han eder? Ty Herrans dag är ett mörker, och icke ljus;

19 כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃

Lika som då någor flydde för ett lejon, och honom mötte en björn; och lika som någor in uti ett hus komme, och ledde sig med handene utmed väggene, och en orm stunge honom.

20 הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃

Ty Herrans dag skall ju vara mörk, och icke ljus; skum, och icke klar?

21 שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

Jag är edrom högtidom gramse, och föraktar dem, och kan icke lida edart rökoffer uti edra församlingar.

22 כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

Och om I mig än offraden bränneoffer och spisoffer, så hafver jag dock ingen lust dertill; så orkar jag ock icke se edart feta tackoffer.

23 הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃

Haf bort dina visors buller ifrå mig; ty jag orkar icke höra ditt psaltarespel.

24 ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃

Men rätten skall uppenbarad varda lika som vatten, och rättvisan såsom en stark flod.

25 הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

Hafven I, af Israels hus, ock offrat mig slagtoffer och spisoffer i öknene, i fyratio år långt? Ja, skönliga.

26 ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃

I bären edars Molochs hyddor, och edra afgudars beläte, och edra gudars stjerno, som eder sjelfve gjort haden.

27 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃

Så skall jag låta föra eder hädan bort till Damascus, säger Herren, som Gud Zebaoth heter.