עמוס 5

1 שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

Hør dette ord, en klagesang som jeg istemmer over eder, Israels hus!

2 נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃

Hun er falt, hun skal aldri reise sig mere, jomfruen Israel; hun ligger nedkastet på sin egen grunn, det er ingen som reiser henne op.

3 כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃

For så sier Herren, Israels Gud: Den by som tusen drar ut av, skal ha hundre igjen, og den by som hundre drar ut av, skal ha ti igjen, i Israels hus.

4 כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃

For så sier Herren til Israels hus: Søk mig, så skal I leve!

5 ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃

Søk ikke til Betel og kom ikke til Gilgal og dra ikke over til Be'erseba! For Gilgal skal bli bortført, og Betel bli til intet.

6 דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃

Søk Herren, så skal I leve! Ellers skal han komme over Josefs hus som en ild, og den skal fortære uten at Betel har nogen som slukker!

7 ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃

De som forvender retten til malurt og kaster rettferdigheten til jorden!

8 עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃

Han som har skapt Syvstjernen og Orion og omskifter dødsskygge til morgen og gjør dagen mørk som natten, han som kaller på havets vann og øser dem ut over jorden - Herren er hans navn!

9 המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃

Han som lar ødeleggelse lyne frem mot den sterke og fører ødeleggelse over den faste borg!

10 שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃

På tinge hater de den som hevder retten, og de avskyr den som taler sannhet.

11 לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃

Derfor, fordi I treder på den fattige og tar avgift i korn av ham, så skal I ikke få bo i de hus av huggen sten som I selv har bygget, og ikke få drikke vin fra de herlige vingårder som I selv har plantet.

12 כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

For jeg vet at eders overtredelser er mange og eders synder tallrike; I forfølger den uskyldige, tar imot løsepenger og bøier retten for de fattige på tinge.

13 לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃

Derfor, den som er klok, han tier i denne tid; for det er en ond tid.

14 דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃

Søk det gode og ikke det onde, så I får leve. Da skal Herren, hærskarenes Gud, være med eder, således som I har sagt.

15 שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃

Hat det onde og elsk det gode og la retten stå fast på tinge! Kanskje Herren, hærskarenes Gud, da vil være nådig mot Josefs levning.

16 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃

Derfor sier Herren, Israels Gud, hærskarenes Gud, så: På alle gater skal det høres klagerop, og i alle streder skal de rope: Ve, ve! Bonden skal kalles til sørgehøitid, og til dem som er kyndige i sørgekveder, skal de si: Syng en sørgesang!

17 ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃

Og i alle vingårder skal det høres klagerop; for jeg vil skride frem midt iblandt eder, sier Herren.

18 הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃

Ve dem som stunder efter Herrens dag! Hvad vil I da med Herrens dag? Den er mørke og ikke lys.

19 כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃

Det er som når en flykter for en løve, men støter på en bjørn, og når han kommer hjem og støtter sig til veggen med hånden, blir han bitt av en orm.

20 הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃

Ja, Herrens dag er mørke og ikke lys, belgmørk og uten lysskjær.

21 שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

Jeg hater og forakter eders høitider, og jeg har ikke behag i eders festforsamlinger;

22 כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

for om I ofrer mig brennoffer og matoffer, finner jeg ikke behag i dem, og eders takkoffer av gjøkalver ser jeg ikke på.

23 הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃

La mig slippe for dine larmende sanger! Jeg vil ikke høre på ditt harpespill.

24 ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃

Men dommen skal komme veltende som vann, og rettferdigheten som en alltid strømmende bekk.

25 הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

Bar I frem for mig slaktoffer og matoffer i ørkenen i de firti år, Israels hus?

26 ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃

Nei, I bar eders konges telt og eders billeders fotstykke, eders guds stjerne, som I hadde gjort eder.

27 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃

Jeg vil føre eder bort i fangenskap, langt bortenfor Damaskus, sier han hvis navn er Herren, hærskarenes Gud.