< עמוס 5 >

שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃ 1
Audite verbum istud, quod ego levo super vos planctum. Domus Israel cecidit, et non adiiciet ut resurgat.
נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃ 2
Virgo Israel proiecta est in terram suam, non est qui suscitet eam.
כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃ 3
Quia hæc dicit Dominus Deus: Urbs, de qua egrediebantur mille, relinquentur in ea centum: et de qua egrediebantur centum, relinquentur in ea decem in domo Israel.
כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃ 4
Quia hæc dicit Dominus domui Israel: Quærite me, et vivetis.
ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃ 5
Et nolite quærere Bethel, et in Galgalam nolite intrare, et in Bersabee non transibitis: quia Galgala captiva ducetur, et Bethel erit inutilis.
דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃ 6
Quærite Dominum, et vivite: ne forte comburatur ut ignis domus Ioseph, et devorabit, et non erit qui extinguat Bethel.
ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃ 7
Qui convertitis in absinthium iudicium, et iustitiam in terra relinquitis.
עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃ 8
Facientem Arcturum, et Orionem, et convertentem in mane tenebras, et diem in noctem mutantem: qui vocat aquas maris, et effundit eas super faciem terræ: Dominus nomen est eius.
המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃ 9
Qui subridet vastitatem super robustum, et depopulationem super potentem affert.
שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃ 10
Odio habuerunt corripientem in porta: et loquentem perfecte abominati sunt.
לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃ 11
Idcirco, pro eo quod diripiebatis pauperem, et prædam electam tollebatis ab eo: domos quadro lapide ædificabitis, et non habitabitis in eis: vineas plantabis amantissimas, et non bibetis vinum earum.
כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃ 12
Quia cognovi multa scelera vestra, et fortia peccata vestra: hostes iusti accipientes munus, et pauperes deprimentes in porta:
לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃ 13
Ideo prudens in tempore illo tacebit, quia tempus malum est.
דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃ 14
Quærite bonum, et non malum, ut vivatis: et erit Dominus Deus exercituum vobiscum, sicut dixistis.
שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃ 15
Odite malum, et diligite bonum, et constituite in porta iudicium: si forte misereatur Dominus Deus exercituum reliquiis Ioseph.
לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃ 16
Propterea hæc dicit Dominus Deus exercituum Dominator, in omnibus plateis planctus: et in cunctis, quæ foris sunt, dicetur: Væ, væ! Et vocabunt agricolam ad luctum, et ad planctum eos, qui sciunt plangere.
ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃ 17
Et in omnibus vineis erit planctus: quia pertransibo in medio tui, dicit Dominus.
הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃ 18
Væ desiderantibus diem Domini: ad quid eam vobis? dies Domini ista, tenebræ, et non lux.
כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃ 19
Quomodo si fugiat vir a facie leonis, et occurrat ei ursus: et ingrediatur domum, et innitatur manu sua super parietem, et mordeat eum coluber.
הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃ 20
Numquid non tenebræ dies Domini, et non lux: et caligo, et non splendor in ea?
שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃ 21
Odi, et proieci festivitates vestras: et non capiam odorem cœtuum vestrorum.
כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃ 22
Quod si obtuleritis mihi holocautomata, et munera vestra, non suscipiam: et vota pinguium vestrorum non respiciam.
הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃ 23
Aufer a me tumultum carminum tuorum: et cantica lyræ tuæ non audiam.
ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃ 24
Et revelabitur quasi aqua iudicium, et iustitia quasi torrens fortis.
הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ 25
Numquid hostias et sacrificium obtulistis mihi in deserto quadraginta annis, domus Israel?
ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃ 26
Et portastis tabernaculum Moloch vestro, et imaginem idolorum vestrorum, sidus dei vestri, quæ fecistis vobis.
והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃ 27
Et migrare vos faciam trans Damascum, dicit Dominus: Deus exercituum nomen eius.

< עמוס 5 >