< עמוס 5 >
שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃ | 1 |
Hear ye this word which I take up against you, [even] a lamentation, O house of Israel.
נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃ | 2 |
The virgin of Israel is fallen; she shall no more rise! she is forsaken upon her land; [there is] none to raise her up.
כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃ | 3 |
For thus saith the Lord GOD; The city that went out [by] a thousand shall leave a hundred, and that which went forth [by] a hundred shall leave ten, to the house of Israel.
כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃ | 4 |
For thus saith the LORD to the house of Israel, Seek ye me, and ye shall live:
ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃ | 5 |
But seek not Beth-el, nor enter into Gilgal, and pass not to Beer-sheba: for Gilgal shall surely go into captivity, and Beth-el shall come to naught.
דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃ | 6 |
Seek the LORD, and ye shall live; lest he break out like fire in the house of Joseph, and devour [it], and [there be] none to quench [it] in Beth-el.
ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃ | 7 |
Ye who turn judgment to wormwood, and leave off righteousness on the earth,
עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃ | 8 |
[Seek him] that maketh the seven stars and Orion, and turneth the shades of death into the morning, and maketh the day dark with night: that calleth for the waters of the sea, and poureth them out upon the face of the earth: JEHOVAH [is] his name:
המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃ | 9 |
That strengtheneth the spoiled against the strong, so that the spoiled shall come against the fortress.
שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃ | 10 |
They hate him that rebuketh in the gate, and they abhor him that speaketh uprightly.
לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃ | 11 |
Forasmuch therefore as your treading [is] upon the poor, and ye take from him burdens of wheat: ye have built houses of hewn stone, but ye shall not dwell in them; ye have planted pleasant vineyards, but ye shall not drink wine of them.
כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃ | 12 |
For I know your manifold transgressions and your mighty sins: they afflict the just, they take a bribe, and they turn aside the poor in the gate [from their right].
לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃ | 13 |
Therefore the prudent shall keep silence in that time; for it [is] an evil time.
דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃ | 14 |
Seek good, and not evil, that ye may live: and so the LORD, the God of hosts, shall be with you, as ye have spoken.
שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃ | 15 |
Hate the evil, and love the good, and establish judgment in the gate: it may be that the LORD God of hosts will be gracious to the remnant of Joseph.
לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃ | 16 |
Therefore the LORD, the God of hosts, the Lord, saith thus; Wailing [shall be] in all streets; and they shall say in all the highways, Alas! alas! and they shall call the husbandman to mourning, and such as are skillful in lamentation to wailing.
ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃ | 17 |
And in all vineyards [shall be] wailing: for I will pass through thee, saith the LORD.
הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃ | 18 |
Woe to you that desire the day of the LORD! to what end [is] it for you? the day of the LORD [is] darkness, and not light.
כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃ | 19 |
As if a man fled from a lion, and a bear met him; or went into the house, and leaned his hand on the wall, and a serpent bit him.
הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃ | 20 |
[Shall] not the day of the LORD [be] darkness, and not light? even very dark, and no brightness in it?
שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃ | 21 |
I hate, I despise your feast days, and I will not smell in your solemn assemblies.
כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃ | 22 |
Though ye offer me burnt-offerings and your meat-offerings, I will not accept [them]; neither will I regard the peace-offerings of your fat beasts.
הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃ | 23 |
Take thou away from me the noise of thy songs; for I will not hear the melody of thy viols.
ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃ | 24 |
But let judgment run down as waters, and righteousness as a mighty stream.
הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ | 25 |
Have ye offered to me sacrifices and offerings in the wilderness forty years, O house of Israel?
ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃ | 26 |
But ye have borne the tabernacle of your Moloch and Chiun your images, the star of your god, which ye made to yourselves.
והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃ | 27 |
Therefore I will cause you to go into captivity beyond Damascus, saith the LORD, whose name [is] The God of hosts.