עמוס 5

1 שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

Hear ye this word which I take up for a lamentation over you, O house of Israel:

2 נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃

The virgin of Israel is fallen, she shall no more rise; she is cast down upon her land, there is none to raise her up.

3 כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃

For thus saith the Lord GOD: The city that went forth a thousand shall have a hundred left, and that which went forth a hundred shall have ten left, of the house of Israel.

4 כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃

For thus saith the LORD unto the house of Israel: Seek ye Me, and live;

5 ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃

But seek not Beth-el, nor enter into Gilgal, and pass not to Beer-sheba; for Gilgal shall surely go into captivity, and Beth-el shall come to nought.

6 דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃

Seek the LORD, and live — lest He break out like fire in the house of Joseph, and it devour, and there be none to quench it in Bethel —

7 ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃

Ye who turn judgment to wormwood, and cast righteousness to the ground;

8 עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃

Him that maketh the Pleiades and Orion, and bringeth on the shadow of death in the morning, and darkeneth the day into night; that calleth for the waters of the sea, and poureth them out upon the face of the earth; the LORD is His name;

9 המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃

That causeth destruction to flash upon the strong, so that destruction cometh upon the fortress.

10 שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃

They hate him that reproveth in the gate, and they abhor him that speaketh uprightly.

11 לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃

Therefore, because ye trample upon the poor, and take from him exactions of wheat; ye have built houses of hewn stone, but ye shall not dwell in them, ye have planted pleasant vineyards, but ye shall not drink wine thereof.

12 כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

For I know how manifold are your transgressions, and how mighty are your sins; ye that afflict the just, that take a ransom, and that turn aside the needy in the gate.

13 לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃

Therefore the prudent doth keep silence in such a time; for it is an evil time.

14 דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃

Seek good, and not evil, that ye may live; and so the LORD, the God of hosts, will be with you, as ye say.

15 שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃

Hate the evil, and love the good, and establish justice in the gate; it may be that the LORD, the God of hosts, will be gracious unto the remnant of Joseph.

16 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃

Therefore thus saith the LORD, the God of hosts, the Lord: Lamentation shall be in all the broad places, and they shall say in all the streets: 'Alas! alas!' and they shall call the husbandman to mourning, and proclaim lamentation to such as are skilful of wailing.

17 ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃

And in all vineyards shall be lamentation; for I will pass through the midst of thee, saith the LORD.

18 הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃

Woe unto you that desire the day of the LORD! Wherefore would ye have the day of the LORD? It is darkness, and not light.

19 כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃

As if a man did flee from a lion, and a bear met him; and went into the house and leaned his hand on the wall, and a serpent bit him.

20 הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃

Shall not the day of the LORD be darkness, and not light? Even very dark, and no brightness in it?

21 שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

I hate, I despise your feasts, and I will take no delight in your solemn assemblies.

22 כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

Yea, though ye offer me burnt-offerings and your meal-offerings, I will not accept them; neither will I regard the peace-offerings of your fat beasts.

23 הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃

Take thou away from Me the noise of thy songs; and let Me not hear the melody of thy psalteries.

24 ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃

But let justice well up as waters, and righteousness as a mighty stream.

25 הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

Did ye bring unto Me sacrifices and offerings in the wilderness forty years, O house of Israel?

26 ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃

So shall ye take up Siccuth your king and Chiun your images, the star of your god, which ye made to yourselves.

27 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃

Therefore will I cause you to go into captivity beyond Damascus, saith He, whose name is the LORD God of hosts.