עמוס 5

1 שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

Hører dette Ord, som jeg opløfter over eder, en Klagesang, o Israels Hus!

2 נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃

Hun er falden, ej mere skal hun rejse sig, hun, Israels Jomfru! hun er nedkastet paa sin Jord, der er ingen, som rejser hende.

3 כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃

Thi saa siger den Herre, Herre: Den Stad, af hvilken tusinde gik ud, skal beholde hundrede tilovers; og den, af hvilken hundrede gik ud, skal beholde ti tilovers, i hele Israels Hus.

4 כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃

Thi saa siger Herren til Israels Hus: Søger mig, saa skulle I leve.

5 ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃

Og søger ikke Bethel, og kommer ikke til Gilgal, og gaar ikke over til Beersaba; thi Gilgal skal bortføres, og Bethel skal blive til intet.

6 דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃

Søger Herren, saa skulle I leve, at han ikke som en Ild skal drage over Josefs Hus, og den skal fortære, og der skal ingen være, som slukker i Bethel.

7 ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃

De, som omvende Ret til Malurt og kaste Retfærdighed til Jorden!

8 עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃

Han skaber Syvstjernen og Orion og omvender Dødens Skygge til Morgen og formørker Dagen til Nat, han, som kalder ad Havets Vande, og udøser dem over Jordens Overflade — „Herren‟ er hans Navn —

9 המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃

han, som lader Ødelæggelse bryde frem over den stærke og Ødelæggelse komme over Befæstningen!

10 שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃

De hade i Porten den, som viser til Rette, og den, som taler oprigtigt, afsky de.

11 לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃

Derfor, fordi I træde paa den fattige og tage en svar Afgift i Korn af ham, saa have I vel bygget Huse af hugne Sten, men I skulle ikke bo i dem; I have plantet lystelige Vingaarde, men I skulle ikke drikke Vin af dem.

12 כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

Thi jeg ved, at eders Overtrædelser ere mange, og at eders Synder ere svare, idet I trænge den retfærdige, tage Sonepenge og bøje Retten for de fattige i Porten.

13 לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃

Derfor maa den, som er klog, tie i denne Tid; thi det er en ond Tid.

14 דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃

Søger det gode og ikke det onde, paa det I maa leve; og saa skal den Herre Zebaoths Gud være med eder, saaledes som I sige.

15 שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃

Hader det onde, og elsker det gode, og hævder Retten i Porten; maaske Herren, den Zebaoths Gud, maatte vorde det overblevne af Josef naadig.

16 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃

Derfor, saa siger Herren, den Herre, Zebaoths Gud: Der skal være Klage paa alle Gader, og de skulle sige i alle Stræder: Ve, ve! og de skulle kalde Agerdyrkeren ind til Sorg og til Klage dem, som forstaa sig paa at jamre.

17 ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃

Og i alle Vingaarde skal der være Klage; thi jeg vil drage midt over dig, siger Herren.

18 הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃

Ve dem, som begære Herrens Dag! hvortil skal Herrens Dag være eder? den er Mørke og ikke Lys;

19 כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃

ligesom naar een flyr for Løven, og der da møder ham en Bjørn, og naar han er kommen i Huset og støtter sig med sin Haand til Væggen, der da en Slange bider ham.

20 הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃

Er ikke Herrens Dag Mørke uden Lys? og bælgmørk uden Skin paa den?

21 שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

Jeg hader, jeg foragter eders Fester, og jeg finder ikke Behag i eders Højtidsforsamlinger.

22 כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

Thi om I end ofre mig Brændofre, saa har jeg dog ikke Behag i eders Gaver; og jeg ser ikke hen til Takoffer af eders fede Kvæg.

23 הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃

Tag bort fra mig dine Sanges Brusen; dine Harpers Toner gider jeg ikke høre.

24 ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃

Men Retten skal bølge frem som Vandene og Retfærdighed som en stedse rindende Bæk.

25 הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

Mon I have bragt mig Slagtofre og Madofre i Ørken i fyrretyve Aar, o Israels Hus!

26 ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃

Men I have baaret eders Konges Hytte og eders Billeders Opstilling, eders Guds Stjerne, som I havde gjort eder.

27 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃

Og jeg vil bortføre eder ud hinsides Damaskus, siger Herren, Zebaoths Gud er hans Navn.