עמוס 4

1 שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה׃

Hear ye this word, ye heifers of the land of Basan that are in the mountain of Samaria, that oppress the poor, and trample on the needy, which say to their masters, Give us that we may drink.

2 נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה׃

The Lord swears by his holiness, that, behold, the days come upon you, when they shall take you with weapons, and fiery destroyers shall cast those with you into boiling caldrons.

3 ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה׃

And ye shall be brought forth naked in the presence of each other; and ye shall be cast forth on the mountain Romman, saith the Lord.

4 באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם׃

Ye went into Bethel, and sinned, and ye multiplied sin at Galgala; and ye brought your meat-offerings in the morning, [and] your tithes every third day.

5 וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה׃

And they read the law without, and called for public professions: proclaim aloud that the children of Israel have loved these things, saith the Lord.

6 וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

And I will give you dullness of teeth in all your cities, and want of bread in all your places: yet ye returned not to me, saith the Lord.

7 וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש׃

Also I withheld from you the rain three months before the harvest: and I will rain upon one city, and on another city I will not rain: one part shall be rained upon, and the part on which I shall not rain shall be dried up.

8 ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

And [the inhabitants of] two or three cities shall be gathered to one city to drink water, and they shall not be satisfied: yet ye have not returned to me, saith the Lord.

9 הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

I smote you with parching, and with blight: ye multiplied your gardens, your vineyards, and your fig-grounds, and the cankerworm devoured your olive-yards: yet not [even] thus did ye return to me, saith the Lord.

10 שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

I sent pestilence among you by the way of Egypt, and slew your young men with the sword, together with thy horses that were taken captive; and in my wrath against you I set fire to your camps: yet not even thus did ye return to me, saith the Lord.

11 הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

I overthrew you, as God overthrew Sodoma and Gomorrha, and ye became as a brand plucked out of the fire: yet not even thus did ye return to me, saith the Lord.

12 לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל׃

Therefore thus will I do to thee, O Israel: nay because I will do thus to thee, prepare to call on thy God, O Israel.

13 כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו׃

For, behold, I am he that strengthens the thunder, and creates the wind, and proclaims to men his Christ, forming the morning and the darkness, and mounting on the high places of the earth, The Lord God Almighty is his name.